ספרי לימוד והעולם האמיתי

מי שלומד או מלמד מדעים, מתרגל עם הזמן לפורמט מאוד ייחודי (ומטריד) של שאלות האמורות לבחון הבנה. השאלות בספרי לימוד תמיד כוללות את כל הנתונים הדרושים לפתור את הבעיה, ואף נתון מיותר!

מה מטריד בזה, תשאלו, ובכן - אין בזה כל דמיון או הכנה לשאלות העשויות לצוץ בהקשר מציאותי.

בעיות מכל סוג, עמן אנו מתמודדים בחיי היום יום, אינן מגיעות עם אוסף נתונים מוגדר הדרוש לפתרן. חלק מהותי מתהליך של פתרון בעיה בעולם האמיתי הוא להבין אילו נתונים דרושים, אילו נתונים מיותרים, אילו נתונים נוספים נחוצים וכיצד להשיגם. במקום להכין את התלמיד לאורח חשיבה התואם חיים אמיתיים, בעיות 'בית ספר' יוצרות מציאות מלאכותית. התוצאה היא שתלמידים מגלים לתדהמתם ולאכזבתם, שהרבה מאוד ממה שלמדו בבית ספר אינו שימושי בסיטואציות אמיתיות.

מודה שאין לי פתרון קסם לכשל פדגוגי זה, אבל ניסיתי לפחות לעורר את המודעות של תלמידיי (בשיעור פיזיקה) למצב זה בעזרת שאלה מוזרה. כדי לפתור אותה יש צורך להשתמש בנוסחאות של נפילה חופשית, אבל בעיקר לסנן את כל מה שלא רלוונטי (וזה הרוב). התלמידים צחקו ונהנו לפתור את השאלה, וזה כשלעצמו הישג בעל ערך.

להלן העובדות:

היפופוטם בעל מסה של 780 ק"ג נופל מגג בית היוקרה "שפיץ זהב" וחולף מול עיניה המשתאות של זמרת האופרה הנודעת רוזה אבוקסיס (שחגגה לא מזמן את יום הולדתה ה-38) כעבור 2 שניות בדיוק, חולף אותו ההיפופוטם ממש מול חלונו של מר דודאי, דבר שגורם לו לשמוט את כוס הקפה שבידו על השטיח היקר שעלה 4300$ (לא כולל דמי משלוח ואריזה). כוס הקפה צונחת בנפילה חופשית במשך 0.34 שניות ומטנפת את השטיח הלבן באופן בלתי-הפיך. כמו כן, ידוע שמר דודאי מתגורר 36 מטרים מתחת לגב' אבוקסיס ועוסק בהנהלת חשבונות מזה 17 שנה. חולפות עוד 3 שניות, וההיפופוטם המבוהל מסיים את נפילתו החופשית בבריכת השחייה המטופחת ברעש מחריד, אגב התזת 12.5% מנפח הבריכה החוצה.

ואנו שואלים:

א. באיזה מהירות חלף ההיפופוטם את חלונה של רוזה?

ב. מה משך נפילתו הכוללת של ההיפופוטם מהגג לבריכה?

ג. מה גובה הבניין?

ד. באיזה גובה מעל פני הקרקע ראה מר דודאי את ההיפופוטם?

ה. איך ומדוע נפל היפופוטם מהגג? רק תשובות יצירתיות יתקבלו.

בצד הפדגוגי, איש החינוך ומורה מתמטיקה דן מאייר, מצביע באופן מבריק על הפער המטריד בין שאלות בית ספר ובין המציאות: