להחזיר את האמינות לחדשות (בדרך מדעית)

אנא הציצו בפריט החדשות הבא: 🟦 רקע: אתמול, 14:32, כטב״ם הופל בגבול הצפון. 🟩 עובדות: שרידי דגם X-300 נמצאו, אין נפגעים, הכביש נסגר ל-18 דק’. 🟧 דעה: זה סימן לשינוי טקטיקה ולכשל הרתעה.

ברגע שהעיניים רואות את הכחול, הירוק והכתום, שום פייק-ניוז לא חומק פנימה: אתם יודעים בדיוק מה התרחש, מי אמר זאת, ומהי הפרשנות שלי. זה כל-כך פשוט, וכל כך הכרחי, ובכל זאת כלי התקשורת מתעקשים לשפוך הכול לסיר אחד דלוח ולהגיש לנו מרק עכור של “אמת” בטעם אידיאולוגיה.

כיצד הגענו לפשיטת-רגל חדשותית כזו? אולי כי העורכים אינם מקנאים במדע. כמאה שנים, עולם המדע מייצר מאמרים בפורמט IMRaD: (בעברית משתו"די...כמו מתודי) Introduction – למה השאלה חשובה; (מבוא) Methods – איך מדדת; (שיטות) Results – הנתונים כפי שהם; (תוצאות) Discussion – מה אתה חושב שזה אומר. (דיון) תרגום עבור "לא מדענים": קודם מסבירים את הבעיה, אחר-כך מציגים את המתכון, שולפים את המנה מהתנור בלי קישוטים, ורק בסוף מספרים אם זה טעים או לא. כשהמטבח שקוף, האמון חוזר לצלחת.

ההיגיון פשוט: הפרדה מגִנה על הקורא מפני הרעלת מידע, מאפשרת לכל מבקר לבדוק במדויק איפה מונח הכשל, ובונה אמון משום שהכותב אינו מנסה להגניב את דעתו במעטה של עובדה. המדע עומד או נופל על השקיפות הזאת. אז למה אנחנו מסתפקים בהרבה פחות כשמדובר בדמוקרטיה?

הערבוב הדלוח הזה הוא הסיבה לכך שתקשורת המיינסטרים מאבדת רלוונטיות. בעידן של פייק-ניוז, בוטים ממומנים ופיד אינסופי שמטפטף “עובדות” לפי אלגוריתם, הציבור משתוקק לקו מפריד ברור בין דיווח לבין דעה. כשהערוצים ממשיכים לערבב הכל: כותרת מסוג “המל״ט שנפל: כישלון ביטחוני חריף” - הם נראים בדיוק כמו פיד פוסט-אמת שהם מתיימרים לבקר. מי שמחפש ודאות (יחסית) רץ לטוויטר, לטלגרם, ליוטיוברים חצי-אנונימיים. התוצאה? בריחה המונית מהמערכת שהייתה אמורה לשמש כלב שמירה אל יער חשוך של ספקולציות, שבו נשמעות נביחות מכל עבר בלי כלב שמירה מקצועי בשער.

אז הנה הפתרון, פשוט ואלגנטי: החזירו את צבעי IMRaD לעיתונות! תנו לכתבה: ⚪ רקע נטול דרמה, 🟦 מקורות חתומים, 🟩 עובדות שניתן לאמת, ו-🟧 ניתוח מוצהר כעמדה. העיתונאי עדיין רשאי לזעוק “מחדל!”, אבל בכתום זרחני כדי שהקורא יבין שהוא נכנס לטרקלין הדעות, לא לאולם העובדות.

רווח נקי: הקורא זוכה במפת ניווט בתוך סופת האינפורמציה, העיתון משיב לעצמו את תו-האיכות שאיבד, והדמוקרטיה מקבלת קרקע מוצקה לדיון. אם המדע שמדבר במושגים של DNA ושדות הצליח לבנות מערך שקוף שמסנכרן מאות אלפי חוקרים, מה התירוץ של חדרי החדשות? הגיע הזמן לצבוע את המילים....ולהחזיר את האמת למפת העיתונות. (כן, כן, אני יודע - זה לעולם לא יקרה)