מי מאיתנו לא מצא עצמו משקיע שעות רבות בלמידה רק כדי לגלות שרוב החומר 'התאדה' לאחר המבחן? אכן תופעה מתסכלת, אך ישנן שיטות למידה מוכחות שיכולות לסייע לנו ללמוד באופן אפקטיבי בהרבה. בפוסט זה נבין את שלושת השלבים המרכזיים המעורבים בזיכרון, איך פועלת שכחה (ההיפך מלמידה) , ונזכיר בקיצור טכניקות לימוד אפקטיביות שיכולות להבטיח את שמירת החומר לטווח ארוך.
שלושת השלבים לזכירה יעילה
הזיכרון שלנו מתבסס על שלושה תהליכים עיקריים: קליטה, שמירה ושליפה.
- קליטה: זהו התהליך בו המוח קולט מידע חדש ומקודד אותו. קליטה יעילה מתרחשת כאשר אנו מקדישים את מלוא תשומת הלב והקשב לחומר הנלמד. ככל שהלמידה פעילה וממוקדת יותר, כך המידע נקלט בצורה טובה יותר.
- שמירה: שלב זה מתייחס לאחסון המידע במוח לטווח ארוך. כאן טמונה האתגר – המוח מתמודד עם כמות עצומה של מידע חדש, וקיימת סכנה שהמידע הישן יידחק החוצה. על מנת לשמר את המידע, יש לחזק את הקשרים במוח באמצעות קישורו למידע קיים.
- שליפה: התהליך שבו אנו שולפים את המידע השמור כאשר אנו זקוקים לו, לדוגמה, במהלך מבחן או יישום בחיי היומיום. יכולת שליפה טובה מושגת על ידי תרגול חוזר והעמקת הקשרים בין המידע.
המדע של השכחה
הבנת תופעת השכחה קריטית לפיתוח שיטות לימוד יעילות. אחד הממצאים המרכזיים בתחום זה הוא עקומת השכחה, שהוצגה על ידי הפסיכולוג הגרמני הרמן אבינגהאוס במאה ה-19. מחקריו הראו כי רוב המידע הנלמד נשכח מהר מאוד לאחר רכישתו, ובתוך 24 שעות בלבד ניתן לאבד עד 70% מהחומר. ללא חזרה מסודרת על המידע, ככל הנראה נשכח עד 90% ממנו בתוך שבוע. עצרו רגע להרהר עד כמה מדהימה עובדה זו!
עקומת השכחה מסבירה מדוע שיטות למידה המבוססות על שינון בלבד אינן אפקטיביות לטווח הארוך - למעשה, הן גרועות מאוד.
שיטות למידה לשימור מידע לטווח הארוך
כדי לנצח את עקומת השכחה, חשוב לעבור מלמידה פסיבית ללמידה פעילה ומבוססת הבנה. הנה מספר שיטות שיכולות לסייע בכך:
1. הבנה לעומק במקום שינון שטחי: אחת הטעויות הנפוצות בלמידה היא ניסיון לשנן מידע מבלי להבין אותו לעומק. שינון עשוי לעזור לטווח הקצר, אך ההבנה האמיתית של העקרונות מאחורי המידע היא שתאפשר את שמירתו לטווח ארוך. שאלו את עצמכם כיצד המידע החדש מתחבר למה שאתם כבר יודעים, מהן התובנות המרכזיות וכיצד ניתן ליישם אותו בחיים האמיתיים.
2. תזמון הלמידה לזמני השיא של הערנות: לא לכל אחד יש את אותם זמני ריכוז, ולכן חשוב לזהות את השעות שבהן אתם חדים וערניים ביותר. עבור רבים, שעות הבוקר והצהרים המוקדמות הן התקופות שבהן יכולת הקליטה במיטבה. נסו לתזמן את הלמידה שלכם לזמנים אלו, והימנעו מלמידה בשעות עייפות, שבהן התפוקה נמוכה.
3. לימוד באמצעות הוראה: אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לשיפור הזיכרון היא ללמד אחרים. כאשר אתם נדרשים להסביר חומר לאחרים, המוח שלכם נדרש לעבד את המידע באופן עמוק ומקיף יותר. הלמידה האקטיבית הזו מאפשרת חיזוק הקשרים המנטליים ומסייעת לשימור החומר בצורה יעילה. נציין בהקשר זה את טכניקת פיינמן.
טכניקות נוספות לשיפור הזיכרון
כדי להבטיח את שמירת המידע לזמן ממושך, ניתן להיעזר בשיטות לימוד נוספות שמבוססות על מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית:
- שליפה פעילה: זוהי טכניקה שבה מכסים את החומר שנלמד ומנסים להיזכר בו מבלי להיעזר ברשימות או ספרים. תהליך זה מחזק את הקשרים במוח ומשפר את היכולת לשלוף מידע בעת הצורך.
- חזרה מרווחת: במקום ללמוד הכל בבת אחת, מומלץ לפזר את הלמידה על פני מספר מפגשים קצרים. החזרה המרווחת מאפשרת הטמעה טובה יותר של המידע בזיכרון.
- הצלבת נושאים (interleaving): לימוד של מספר נושאים במקביל מאפשר למוח לבצע הקשרים בין תחומים שונים, מה שמשפר את היכולת להבין ולזכור את המידע.
- הסבר עצמי (elaboration): הסבירו לעצמכם את המידע שאתם לומדים במילים שלכם. קישור החומר לחוויות ולידע קודם יהפוך אותו למשמעותי וזכיר יותר.
- מיפוי מושגים (mind mapping): יצירת מפות מושגים היא דרך ויזואלית לארגן את המידע ולעודד הבנה עמוקה יותר. מפות מושגים עוזרות למוח לזכור את הקשרים בין רעיונות ותהליכים.
במהלך השנים שלמדתי (בית הספר ובאוניברסיטה), מעולם לא נחשפתי לאסטרטגיות לימוד אפקטיביות, ולכן בדיעבד אני מבין שאיכות הלימוד שלי הייתה ירודה למדיי. ייתכן שחלק ניכר ממה שציינתי כאן לא היה ידוע לפני 30-40 שנים, אבל היום ממש אין תירוץ! כל מורה יכול להתעדכן ולעזור לתלמידיו עם המידע החשוב הזה שלא רק ישנה את איכות הלימוד, אלא גם יוריד את רמת החרדה ואף יתרום להנאה מהלימוד... בדרך להצלחה.
Comentarios