פופקורן סלולרי - האמת

מכירים את הסרטונים האלו? גדוד של מכשירים סלולאריים מכוונים בצורה מאיימת אל גרגרי תירס, ואז...כאשר מחייגים אל המכשירים, תוך שניות הגרגרים מתפקעים לפרחוני פופקורן קופצניים. משעשע ברגע הראשון, אך מטריד לחשוב שאת מטגן המוח הזה אנחנו מצמידים לאוזן כמעט בלי חשבון. אבל רגע, האם זה באמת אפשרי?

לכאורה כן. טלפונים סלולאריים משדרים וקולטים גלים אלקטרומגנטיים בתדר שמתאים לקרינת גלי מיקרו (בערך 1 ג'יגה הרץ) ועם גלי מיקרו, כולנו יודעים מנסיון, אפשר להכין פופקורן. בפועל, גלי מיקרו מחממים מים, והם עושים זאת בכך שהם מעלים את אנרגיית התנועה של מולקולות המים (חומר יבש לא יתחמם במיקרוגל). חימום המים בתוך גרעין התירס הופך אותם לאדים, דבר שמעלה דרמטית את הלחץ הפנימי בגרגר - ממש כמו לחמם קופסת שימורים סגורה. הלחץ הולך וגדל עד שהוא גובר על חוזק המעטפת ואז מתרחש פיצוץ "גרעיני" זעיר.

אז אם אפשר לעשות פופקורן עם גלי מיקרו, וכי למה שלא נוכל להשתמש בגלי מיקרו שנפלטים ממכשירים סלולאריים? כאן נכנס עניין כמותי פשוט: ההספק של קרינת מיקרו ממכשיר סלולארי הוא כ-1 וואט בעוד שההספק שמייצר המגנטרון (מחולל הגלים) שבמיקרוגל מגיע בערך ל-1000 וואט. חתיכת הפרש.

אם תשימו חופן גרגירי תירס במיקרו-גל על העצמה המירבית, הלבנבן הראשון לא ייווצר לפני שתחלוף דקה תמימה. כלומר, דרושות 1,000 דקות לפחות (!) עד שטלפון סלולארי יצליח לספק אותה רמת אנרגיה הנחוצה להפוך גרגר תירס לפופקורן . למעשה, זה עוד הרבה יותר מכיוון שהאנרגיה הנפלטת מסלולארי

מתפשטת לכל הכיוונים ורק חלק קטן יחסית מגיע לגרגר, שלא כמו במיקרו-גל שבו הקירות מחזירים את הקרינה פנימה כמו מראות. מכאן, שיש לכוון את הסלולארי שלכם משהו כמו 10 שעות רצופות לעבר גרגר תירס מבוהל כדי לגרום לו להפוך לתפרחת, וגם זה לא בטוח, כי בזמן זה הוא מאבד את החום שהשקענו בו לסביבה.

אז איך בכל זאת? הרי ראינו במו עינינו ב YouTube?

תשובה: מעבר לטריקים של עריכה (כנראה רוב הקליפים), ניתן להשיג את האפקט עלידי הצמדת מחולל הגלים, שאותו מפרקים מתוך המיקרוגל, לחלק התחתון של השולחן... אזהרה: פתיחה של גוף המיקרו-גל גם כשהוא מנותק עלולה להסתיים בהתחשמלות קטלנית עקב התפרקות של קבלים רבי עצמה. זה מותר רק לאנשי מקצוע מנוסים בלבד: לעולם לא לנסות בבית!