top of page
  • תמונת הסופר/תOren Farber

המהפכה התעשייתית הרביעית

לפעמים אני מראה בהרצאות תמונה גדולה של אסימון ושואל את הקהל מה זה. משעשע לראות איך אלו שנולדו משנות התשעים והלאה לא מסוגלים להבין מהו המטבע המחורר והמוזר הנקרא 'אסימון', ומה הקשר בינו לביטוי "נפל לי האסימון". אולי זה ישמע מוזר, אבל עד אמצע שנות השמונים טלפונים ציבוריים היו אמצעי התקשורת המרכזי בישראל. בקרב ילידי שנות השישים והשבעים, האסימון מעלה זכרונות נוסטלגיים, ובעיקר איך היינו מחברים אותו לחוט תפירה כדי לזכות בשיחת חינם. 😉


במושגים של שנות השמונים, הטלפון החכם שכולנו מחזיקים, הוא פיסה מופלאה של מדע בדיוני. אמנם התרגלנו אליו, אבל המציאות היא כל מכשיר סלולרי הוא כמו תחנת רדיו זעירה המתקשרת כל העת עם אנטנות שכנות ודרכן לכמעט כל נקודה על פני כדור הארץ. במקביל הוא קולט סיגנלים מלוויני GPS, משמש כמצלמה סופר משוכללת ומחשב שעוצמת המחשוב שלו שקולה לכל המחשבים שהנחיתו את אפולו על הירח. גם הסמרטפון הפשוט ביותר יכול להריץ אינספור אפליקציות המרחיבות את היכולות שלו באין ספור דרכים. כמובן, כל טלפון סלולרי מחובר לרשת המידע הגדולה ביותר שהאנושות אי פעם יצרה, ומאפשר בכמה הקלדות להגיע למידע על כמעט הכל. אה, וזה גם טלפון. אפשר להתקשר איתו ופשוט לדבר. בקצב ההתקדמות הנוכחי, אין ספק כי תוך שני עשורים היכולות המדהימות של המכשירים הסלולרים הללו יראו לנו פרימיטיביות להחריד, בדומה למכשירי הנוקיה הקשישים.


להחליף את הדיסקט? מהנדס גוגל סיפר שפעם חזר מהעבודה עם דיסקט של שנות התשעים, ושאל את בנו בן ה-9 מה זה לדעתו. הילד בחן את הפלסטיק המוזר בתמהון ואז אורו עיניו: קול, אבא!, קרא בהתלהבות, הדפסת במדפסת תלת מימד את האייקון של ה-SAVE. הדיסקט, כפי שחלקנו זוכרים, הכיל זכרון של 1.4 מגה-בייט - פחות מקובץ אחד וורד אחד של היום. מאז הטכנולוגיה קצת התקדמה - כיום יש אמצעי אחסון קטנים מכרית האצבע, בנפח של 360 טרה בייט (360,000,000 מגה-בייט!) כלומר, כמו 300 מיליון דיסקטים על נפח הקטן פי 1000 (!!) . בנפח הזה אפשר, למשל, להכניס את כל הסרטים שאי פעם נוצרו בהוליווד. המספרים גם בהיותם בלתי נתפסים, עוזרים לנו להתחיל להבין את המשמעויות של העידן הטכנולוגי בו אנו חיים.

עד ימי הביניים בקירוב, ההתפתחות הטכנולוגית הזדחלה בקצב איטי ביותר, ואז בתקופת הרנסנס - כולנו ראינו במוזיאוני מדע את ההמצאות של לאונרדו דה וינצ'י ובני דורו - הגרף מקבל תפנית כלפי מעלה. המהפכה התעשייתית היא אבן הציון הבאה, שבה הגרף מתחיל לצמוח במהירות שרק הולכת וגוברת. המקום בו אנו נמצאים ב-2022 הוא בלתי נתפס מבחינת כמות ההמצאות. ללא ספק, זהו עידן שכמותו לא היה בכל תולדות האנושות. אין למה להשוות את זה.

רגע, אתם אומרים, אבל לא לכל ההמצאות יש ערך. אמת, המצאות רבות הן רק שכלול של דברים קיימים, כמו הגדלת הרזולוציה במסך האייפון או מנוע בעירה יותר יעיל. יש גם המצאות הזויות שספק אם יותר ממאה אנשים מכירים או יעשו בהן שימוש. אולם יש המצאות רבות השייכות לקטגוריה אחרת - אלו הן המצאות המשנות את חוקי המשחק (באנגלית Game changers). אלו הן המצאות שהשפעתן חורגת מעבר לתחומי העולם הטכנולוגי ופורצת בעצמה מחוללת שינויים בתרבות בכלכלה בפוליטיקה באמנות ובמדע. מספר דוגמאות מרשימות הן רשת האינטרנט, הטלפון הסלולרי, רשתות חברתיות, טכנולוגיית GPS, אינטלגנציה מלאכותית (AI), שיבוט גנטי וביטקויין (למעשה טכנולוגיית בלוקצ'יין).

המצאות הללו, אשר משנות את חוקי המשחק של החברה, והשפעתן עצומה על עולם החינוך - אחת המטרות של הבלוג הזה היא להבין כיצד. לצורך התרשמות, תוכלו לרפרף על 30 המצאות חשובות של הדור האחרון


עידנים טכנולוגים, מהפכות טכנולוגיות

אם נסקור את ההתפתחות הטכנולוגית לאורך השנים, ניתן לראות שההתקדמות אינה הדרגתית, אלא שיש פריצות דרך אשר מייצרות מציאות חדשה. היסטוריונים מכנים פריצות אלו בשם 'מהפכות תעשייתיות'. המהפכה הראשונה קשורה בהמצאת הקיטור (1784). עד להמצאת הקיטור לא היו בתי חרושת. כל מי שהיה מייצר משהו, היה עושה זאת בסדנה בחצר האחורית. מרגע שהקיטור עלה למגרש, וסיפק אנרגיה בשפע, נוצרה אפשרות לעבור לייצור המוני. היתה לקיטור גם השפעה אדירה על תחבורה: רכבות ואוניות מבוססות קיטור הקטינו באופן משמעותי את העולם בכך שהפכו את המסעות קצרים ונוחים בהרבה. האנושות נכנסה לעידן טכנולוגי חדש.


המהפכה החשמלית

המהפכה השניה התרחשה בסוף המאה ה-19, הידועה כהמהפכה התעשייתית ב-'ה' הידיעה. גם כאן השחקן הראשי היה מקור אנרגיה חדש ששינה את הכל. אנחנו מדברים על החישמול של פסי היצור. בהשוואה לקיטור זו הייתה קפיצה גדולה בהרבה - מהפכה שהכניסה את האנושות למה שאנחנו קוראים העידן התעשייתי.

אלפי ספרים נכתבו על השפעת המהפכה הזו, ואין זה המקום אפילו להתחיל לתאר את כל הדרכים השונות והמפתיעות בהם האנושות השתנתה בעקבותיה. נציין שהצמיחה המטאורית באפשרויות עבודה הביאה לפיתוח מואץ ורב מימדי של הערים הגדולות. לענייננו, הצורך הגובר בכוח עבודה מיומן שינה את אופיה של מערכת החינוך. תפקידם העיקרי של בתי הספר הוגדר מחדש על מנת לענות על הצורך בהכשרת כוח עבודה מיומן לתעשיה המתפתחת. כיתות הלימוד - שהמבנה הבסיסי שלהם לא השתנה עד היום - נועדו על מנת להפיק מקסימום פועלים במינימום זמן. הידע הנחוץ והחשוב היה ברשותו של המורה, והמשימה שהוטלה על כתפיו היתה להעבירו באופן יעיל למספר גדול ככל האפשר של פועלים עתידיים.


הדבר נשמע ציני, אולם מרגע שהמדינה הפכה להיות אחראית על החינוך, ההתייחסות לחינוך הפכה במידה רבה לעניין כלכלי, היות וההשקעה הכספית הגדולה במוסדות החינוך חייבת להשתלם. מבחינה זו המצב לא השתנה עד היום. מכיוון שאנו רואים בחינוך - ובצדק - ערך הומניסטי בפני עצמו אנו נוטים להתעלם מהמיקום המכריע של החינוך במציאות הכלכלית והלאומית. כיצד ניתן לגשר על הפער בין הצורך לרצון (ולמצפון) ? זהו נושא חשוב שלא נדון בו בפוסט זה.


המהפכה הדיגיטלית

המהפכה התעשייתית השניה - החשמלית - נמשכה עד סוף שנות השישים, השפעות שלה היו מרחיקות לכת מאוד. בין השאר היא יצאה את העולם של האלקטרוניקה. השיא הסמלי שלה, היה אולי בהנחתת אדם על הירח. מעניין לגלות שכל המבצע נעשה בעזרת אמצעים אלקטרוניים בלבד - אבל לא דיגיטליים. . למה אנו מתכוונים במילה 'דיגיטלי'? זה בא מהמילה digit, או ספרה, וספציפית הכוונה לספרות אפס ואחד. העולם הדיגיטלי הוא בפשטות, שפה המאפשרת לקודד כל מידע לרצף של סיביות (1 או 0) - שפה אוניברסלית שמאחדת את כל האמצעים מבוססי המידע שברשותינו. אם כן, המהפכה התעשייתית השלישית היא המהפכה הדיגיטלית, והיא יצאה לדרכה בתחילת שנות השבעים. בדומה למהפכות שלפניה היא שינתה את העולם לחלוטין, אך בניגוד לקודמותיה שבמהותן התבססו על מקורות אנרגיה חדשים, המהפכה הדיגיטלית היא מהפכה של שפה. כל מקש במקלדת שלי מתורגם לרצף של 0 ו-1, וכך כל פיקסל על גבי המסך. גם גלי קול ניתנים לקידוד דיגיטלי (בפורמט WAV, MP3) וכמותם כל מידע ויזואלי (בפורמט MP4, AVI ועוד). באופן זה, נוצרה האחדה כבירה של כל סוגי המידע האפשריים באופן החוצה שפות תרבויות ומכשירים.

זה התחיל ב-CD ועבר ול-DVD - שניהם אמצעי אחסון דיגיטליים, ונמשך במחשבים ומערכות ההפעלה שהפכו אותם זמינים לכל משרד ובית אב. השלב הבא היה רשת האינטרנט, ואיתה הטלפונים הסלולריים, הרשתות החברתיות וכל ההמצאות הרבות המבוססות על פלטפורמות דיגיטליות ואינטרנטיות.


בואו נראה כיצד המהפכה הדיגיטלית השפיעה על הכלכלה. החברה airbnb היא אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בעולם, עם שווי שוק של 66 מיליארד דולר (נכון ליולי 2022). אולם ל-airbnb אין כל נכסי נדל"ן - לא מלון, לא חנות, לא מגרש. הנכסים המשמעותיים שיש ברשותה הם אפליקציה, אתר אינטרנט ומאגר מידע ובו נכסים של אנשים אחרים. המודל העסקי של airbnb הוא לקשר בין אנשים הרוצים להשכיר נכס לזמן קצר לבין הבעלים של נכסים כאלו. באופן דומה, חברת alibaba אינה מחזיקה סחורה כלשהי, למרות שהיא חברת הקמעונאות הגדולה ביותר בעולם, יחד עם amazon. שתי החברות מתמחות בחיבור דיגיטלי בין ספקים ללקוחות ועושות את רווחי עתק מגזירת עמלות על עסקאות. האם אלו אנקדוטות? ממש לא. חברת uber נחשבת לחברת המוניות הגדולה בעולם, שוב, ללא שום מונית פיזית ברשותה. חברת facebook אינה מייצרת שורת תוכן אחת (אנחנו עושים זאת עבורה), ועם זאת היא חברת התוכן הפופלארית ביותר על פני כדור הארץ עם למעלה ממיליארד משתמשים פעילים. רוצים עוד? חברת netflix היא ספקית הבידור הביתי הגדולה בעולם, מבלי שהם (כמעט) מפיקים תוכן בעצמם. ההתמחות שלהם היא לחבר את הצרכנים עם האולפנים בעזרת טכנולוגיה דיגיטלית אינטרנטית.

חשבו עד כמה קשה לתאר את המודל הכלכלי המוזר הזה למישהו בעל מושגים טכנולוגיים משנות השמונים. כתוצאה מהמהפכה הדיגיטלית, הכלכלה השתנתה ועדיין משתנה בדרכים חדשות וקיצוניות. עסקים שהיו יכולים להיות להיט לפני ארבעים שנה, היום מפנים את מקומם לתפיסות שונות לחלוטין. באופן דומה, מערך שיעור שהיה יכול להיות מוצלח מאוד בשנות התשעים, לא יצליח לצלוח עשר דקות בכיתה של המאה ה-21. זוהי דוגמא לאינטראקציה המרתקת בין חינוך להתפתחות טכנולוגית.

אלו שנולדו לתוך המציאות הדיגיטלית, כמו דגים שאינם מודעים למים שסביבם, אינם יכולים להעריך עד כמה העולם השתנה באופן בלתי הפיך בחמישים השנים החולפות.

לאחרונה, הבת שלי (בת 11) אמרה לי, שלדעתה יש בעולם כבר מספיק טכנולוגיה ולא צריך להוסיף עוד כי זה גורם לאנשים להישאב למסכים כל הזמן. אבל העולם לא מקבל את העצה היפה של בתי (מכורה למסכים בפני עצמה), ושועט במלוא העצמה אל המהפכה הבאה שלמעשה כבר התחילה, והיא תהיה בוודאי מרחיקת לכת יותר מכל המהפכות שהיו לפניה גם יחד.


המהפכה התעשייתית הרביעית


מה משותף למושגים שבאיור?

התשובה היא שהם ביטוי של עולמות מתחברים - אלמנטים של המהפכה התעשייתית הרביעית.

בעוד ששתי המהפכות התעשייתיות הראשונות היו קשורות למקורות אנרגיה חדשים, והשלישית קשורה לשפה דיגיטלית חדשה, המהפכה הרביעית, שלמעשה כבר התחילה והיא איתנו, מתמקדת בחיבור ואף מיזוג של שלושה עולמות.

העולם הראשון הוא העולם הפיזי המוכר, שאותו אנו קולטים בחושים

העולם השני הוא עולם המערכות הביולוגיות, בעיקר של בני אדם

העולם השלישי הוא העולם הדיגיטלי - התוצר המורכב, המסועף של המהפכה התעשייתית השלישית.

אנו חיים בו-זמנית בשלושת העולמות, במובן שאנו מודעים לתוכן המרכיב אותם.

עם זאת, אנו מודעים גם לגבולות הברורים שבין העולמות, לדוגמא: אני יודע שהמידע שעל המסך שייך לעולם הדיגיטלי ולא לעולם הפיזי, כמו כוס או כיסא. אולם המהפכה הטכנולוגית הרביעית עומדת לטשטש את הגבולות באופן שיהפוך את חווית המציאות לרצף אחיד.

ניקח למשל את הטכנולוגיה של מציאות רבודה (Augmented Reality), שהחלה בפיתוח צבאי של אלביט עבור קסדות של טייסי קרב. בנוסף למידע הויזואלי, הטייס זקוק גם לנתונים נוספים רבים כמו גובה, לחץ, מצב הדלק, מצב החימוש, מיקום מטוס אויב ועוד. הקסדה של אלביט סיפקה את הנתונים האלו, כרובד דיגיטלי המתווסף למה שהטייס רואה. מכאן השם מציאות רבודה. היום, ניתן להוריד אפלקציה אשר מסתנכרנת עם מצלמת הסמארטפון. כאשר מכוונים את המצלמה לרחוב עם חנויות, יופיעו על המסך נתונים נוספים כמו שעות פתיחה, המלצות, מבצעים וכו'.


כמובן שזו רק ההתחלה. כיום יש פיתוחים המאפשרים לקהל להגיע למגרש כדורסל ריק, לקבל משקף מיוחד, המאפשר להם לצפות במשחק כדורסל וירטואלי המתנהל על המגרש הפיזי שלנג עיניהם. האיכות של ההדמיה היא כה ריאליסטית, שלעיתים לא ניתן למצוא הבדל בין החוויה הרבודה למשחק פיזי אמיתי. בלחיצת כפתור, אולם הכדורסל יכול להפוך לפארק היורה עם דינוזאורים מכל סוג, מרוץ מכוניות סואן או קרב עתידני בין חלליות.


נשים לב, שהמציאות הרבודה שואפת לטשטש את הגבול בין הפיזי לדיגיטלי.


מדפסות תלת מימד הן דרך נוספת לקרב את הדיגיטלי והפיזי.

בעוד שמדפסת רגילה הופכת נתונים ממוחשבים (טקסט או תמונה) לאובייקט דו-ממדי, היינו הדפסה על דף, המעבר לתלת מימד פורץ לטריטוריה אחרת לחלוטין.

אמנם מדפסות התלת-מימד צריכות לעבור עוד מספר דורות של שידרוגים, אך לא רחוק היום שנוכל להוריד מהאינטרנט דגמים תלת מימדיים, לשנות אותם, ולמעשה להדפיס כמעט את כל מה שדרוש לנו: כלי עבודה, רהיטים, נעליים, ביגוד וכו'. כאשר טכנולוגיה זו תבשיל ותהיה זולה מספיק, למעשה לא יהיה עוד צורך במפעלים ופסי-ייצור. מדוע לייצר מליון כוסות שנראות אותו דבר, אם אפשרי להוריד את הקובץ של הכוס, לערוך אותו כרצוננו ולהדפיס גרסה אישית שתואמת את הטעם והצורך הספציפי שלנו? מהלך דומה ראינו במעבר לטלפונים סלולריים שייתרו את הצורך בטלפונים ציבוריים או טלפונים חוטיים מכל סוג.


האם זה נשמע בדיוני? בעולם הרפואה ניתן היום להדפיס כל סוג של עצם. איכות של ההדפסה אינה נופלת מזו עצם 'אמיתית' מבחינת אלסטיות, חוזק ומרקם. אם למשל אני זקוק להחלפה של עצם ברגל, סריקת CT תאפשר לרופא למפות את המימדים המדויקים של העצם, כך שההדפסה תוכל להחליף באופן מושלם את העצם הפגומה. השלב הבא הוא הדפסה של רקמות ואברי גוף כמו כליות, אוזן ועוד. במקרה זה, החיבור הוא בין העולם הוירטואלי ובין העולם הביולוגי. מה לגבי עולם החינוך?

בפוסטים הבאים נעמוד על האופן שבו המהפכה התעשיתית הרביעית תשנה לחלוטין את עולם החינוך.

Σχόλια

Βαθμολογήθηκε με 0 από 5 αστέρια.
Δεν υπάρχουν ακόμη βαθμολογίες

Προσθέστε μια βαθμολογία
bottom of page