ללמוד וללמד במאה ה-21
הבלוג

כל הפוסטים
מדע
אמונה
הוראה
פיזיקה
השראה
ילדים
מתמטיקה
קולנוע
טכנולוגיה
כימיה
מצחיק
צילום מדעי
פילוסופיה
המוח
אנשים מיוחדים

קודם WOW אחר כך HOW

רוב השיעורים וההרצאות כיום הם מוכווני תוכן . המורה מרגיש לחץ להספיק את החומר, להעביר את המידע ולכסות את הסילבוס. אבל הבעיה היא שהמוח האנושי לא בנוי לספיגה פסיבית: הקשב קצר, המוסחות גבוהה, והניתוק הרגשי בכיתות הפך למגיפה שקטה. השיטה הפשוטה מציעה שינוי רדיקלי - היא מגדירה מחדש את תפקיד המורה, לא כצינור להעברת מידע אלא כ מעצב חוויות . הגשר היווני: אריסטו והשורשים של השיטה השיטה אינה המצאה חדשה; היא נשענת על חוכמה יוונית עתיקה בת יותר מ-2,000 שנה. אריסטו, בכתביו על תורת השכנוע וה

המבנה השקוף: על השבריריות של הבנת התלמיד

כאשר מסתכלים על תלמיד המתמודד עם בעיה בפיזיקה, קל להתמקד בעיפרון הרועד מעל הדף. אבל בעיני רוחי אני רואה משהו נוסף: שלד של מבנה מנטלי שמתהווה בזמן אמת במוחו. המבנה הזה זקוק למאות חיזוקים קטנים, ברגים ומחברים כדי להישאר יציב. בלעדיהם, הוא אולי נראה מרשים, אבל הוא יקרוס בזעזוע הראשון. כדי למנוע את קריסה זו, פיתחתי עם השנים את גישת: קודם WOW ואז HOW הבעיה שלנו כמורים היא "קללת הידע": אצלנו, המבנה המנטלי כבר משוריין לחלוטין. הוא עבר כל כך הרבה “טלטלות” (מבחנים, מחקרים, שיעור

הורדת לחץ דם - לא (רק) מה שחשבנו

לחץ דם גבוה מכונה לעיתים קרובות "הרוצח השקט" משום שהוא עלול לגרום לנזקים כבדים מבלי שנרגיש בכך דבר. כאשר הלחץ בתוך העורקים גבוה מדי לאורך זמן, הדבר דומה להזרמת מים בלחץ עצום בתוך צינורות שלא תוכננו לכך; דפנות כלי הדם נשחקות, מאבדות מהגמישות שלהן ונפצעות. בתוך הפצעים המיקרוסקופיים הללו נוטה להצטבר כולסטרול, תהליך שגורם להיצרות של כלי הדם (טרשת עורקים) ומקשה על זרימת הדם לאיברים חיוניים. הנזק המשמעותי ביותר מתרחש באיברי הקצה: במוח זה עלול להוביל לשבץ, בלב להתקפי לב או לאי-ספיק

מדע

מחשבות על פיזיקה ומוזיקה

כל צליל הוא רטט. זו אינה מטפורה, אלא תיאור מדויק של המציאות. שום קול אינו נוצר מעצמו. משהו חייב לצאת משיווי משקל: מיתר שננגע, תוף שמקבל מכה, עמוד אוויר שמתחיל להתנדנד, מיתרי קול שנפתחים לזרימת אוויר. תנועה קטנה, מקומית מאוד - וגל מתחיל לנוע החוצה גל קול אינו דבר שנע ממקום למקום. האוויר עצמו כמעט ואינו מתקדם. הוא רק נדחס ומשתחרר, חלקיק אחר חלקיק, סביב אותו מקום. מה שעובר באמת הוא האנרגיה והמידע. הצליל אינו האוויר, בדיוק כפי שאדווה אינה המים - הוא הדפוס שנע על גביהם. וכאן מתרחש

פיזיקה בשירות החוק - תרגיל בנפילה חפשית

תרגיל מאתגר שנתתי לתלמידי פיזיקה בכיתה יוד שלמדו על תאוצה ונפילה חפשית. התרגיל מחבר את הפיזיקה לעולם האמיתי ומאפשר לתלמידים חשיבה לא שגרתית החורגת ממה שבדרך כלל מצופה מהם. אל חוקרי ה-FBI הגיעה לאחרונה ראייה הקשורה לחקירה פתוחה. בתמונה נראית קלרה (למטה) בנפילה מגשר, ומיד בעקבותיה בוב. הנפילה מתחילה (t=0) כאשר כפות הרגליים נמצאות בחלק העליון של התמונה (ראה חץ). ידוע כי גובהו של בוב הוא 1.70 מ'. החוקרים מבקשים מכם ייעוץ פיזיקלי. ברצונם לדעת את פרק הזמן שבוב חיכה עד שקפץ בעק

הוראה

חוקי ניוטון פוגשים אנימה

החוק השני של ניוטון הוא הלב של המכניקה הקלאסית, הגשר שמחבר בין הכוחות שאנו מפעילים לבין התנועה שאנו רואים בעולם. ובכל זאת, מחקרים מראים שוב ושוב כי מדובר באחד הנושאים המאתגרים ביותר להוראה וללמידה,. מצורפת מצגת המבוססת על ניתוח תוכנית הלימודים שיוצרה עם NotebookLM המצגת בונה את הידע נדבך אחר נדבך, כפי שעולה מהניתוח של החוק השני בתוכנית הלימודים. עבור התלמיד, והופכת את הפיזיקה מאוסף נוסחאות לכלי להבנת המציאות: רלוונטיות: כאשר התלמיד מבין שהחוק השני מסביר מדוע כריות אוויר מציל

פיזיקה

מה נותנת לנו השמש?

שאלה פשוטה לכאורה: מה כדור הארץ מקבל מהשמש? אור. חום. אנרגיה. ויטמין D. נשמע לגמרי סביר. אבל מתעוררת שאלה עמוקה יותר: אם כדור הארץ מקבל אנרגיה מהשמש - כמה אנרגיה הוא מחזיר לחלל? האינטואיציה של רוב האנשים אומרת שפחות. הרי חלק נשאר כאן - אנחנו ״משתמשים״ בה, לא? אבל בפיזיקה אין דבר כזה להשתמש באנרגיה ולהעלים אותה. אנרגיה לא נעלמת - היא רק משנה צורה. ולכן, בממוצע ארוך טווח, כדור הארץ מחזיר לחלל בדיוק את אותה כמות אנרגיה אותה הוא מקבל מהשמש, אחרת הוא היה מתחמם בלי סוף - וזה לא

מדע

צניחה צבאית וצניחה ספורטיבית

הגרף מראה עולמות שונים לחלוטין: העולם של מחפשי הריגושים (אדום) והעולם של הלוחמים (כחול). 🔴 הקו האדום: הצנחן הספורטיבי הצנחן הספורטיבי, זה שקופץ בשביל הכיף בסופ"ש, מתחיל גבוה - ממש גבוה . לפי הגרף, הוא קופץ מגובה של כ-5,000 מטר הנפילה הגדולה: שימו לב לשיפוע החד והארוך שנמשך כ-70 שניות. בפיזיקלית קוראים לזה מהירות סופית (Terminal Velocity). כך, הצנחן נופל במהירות של כ-200 קמ"ש והמטרה היא למשוך את ה"נפילה החופשית" כמה שיותר זמן. הברקס: בערך בשנייה ה-70, הקו "נשבר". זה הרגע

פיזיקה

איך ללמוד יעיל - ולהנות

בעולם בו מחשבים כותבים קוד, מסכמים מאמרים ופותרים משוואות בשניות, אנו עדים לשינוי דרמטי בהגדרה של "אינטליגנציה". ידע גולמי הפך למוצר מדף זול ונגיש. עם זאת, יתרון אנושי שעדיין נותר רלוונטי – והופך לקריטי מיום ליום – הוא היכולת ללמוד מהר , להסתגל לשינויים ולרכוש מיומנויות חדשות ביעילות שיא. אלא שרובנו עדיין פועלים לפי "מערכת הפעלה" מיושנת. זה מה שאני עשיתי במשך שנים רבות - כי אף אחד לא לימד אותי אחרת. אנחנו מנסים ללמוד בשיטת ה"העמסה" או ה"דחיסה" – ניסיון להכניס לראש כמויות גדול

הוראה

מה משמעות חיי? (1)

לפעמים שאלה אחת חושפת עולם ומלואו. בשנת 1977, אילן רמון, אז צעיר בן 23 עם מבט אל האופק, שלח מכתב לפרופ’ ישעיהו לייבוביץ’. הוא לא ביקש...

השראה

גוף האדם כמקדש

אחת האנלוגיות המרתקות ששמעתי לאחרונה מגיעה ממפגש בין מדע לתנ״ך. ד"ר רוג'ר סהולט (Roger Seheult), רופא ומרצה מוערך, הציע בסוף פרק בפודקאסט The Diary of a CEO רעיון יוצא דופן: מבנה התא הביולוגי דומה באופן מפתיע לתבנית בית המקדש (אוהל מועד) כפי שהיא מתוארת בספר שמות. ההשראה להקבלה הזו היא האיגרת אל הקורינתיים שבא שאול (פאולוס) כותב: "אינכם יודעים כי גופכם הוא מקדש של רוח הקודש אשר בכם ואשר קבלתם מאת אלוהים, ואינכם של עצמכם?" (קור' א, ז י"ט) נשמע דרמטי? נבחן את העובדות: לתא, יח

אמונה

להחזיר את האמינות לחדשות (בדרך מדעית)

הציצו בפריט החדשות הבא: 🟦 רקע: אתמול, 14:32, כטב״ם הופל בגבול הצפון. 🟩 עובדות: שרידי דגם X-300 נמצאו, אין נפגעים, הכביש נסגר ל-18...

המדע המפתיע של אבני החושן

בין תיאורי המשכן בספר שמות, מופיע פריט מסתורי ומרשים: האפוד , או חושן המשפט שהיה מוצמד לחזהו של הכהן הגדול. על לוח הזהב שובצו 12 אבני חן שונות - כל אחת מייצגת שבט בישראל. האפוד מקפל בתוכו סמלים דתיים, לאומיים, וגם - כך מסתבר - תופעה פיזיקלית מפתיעה מאוד שהתגלתה רק בימינו. שמות כ"ח: י"ז–כ' וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת – הַטּוּר הָאֶחָד; וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלוֹם ; וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי – לֶש

מדע

האתגר של מורי מדעים בעשור הקרוב

כאשר הקצב הטכנולוגי מואץ, העולם משתנה במהירות: בינה מלאכותית, רובוטיקה ודאטה עצום משנים את פני החברה – יש שאלה שכל מורה צריך לשאול את עצמו: האם אני באמת מכין את התלמידים שלי לעולם שהם יפגשו – או שאני ממשיך ללמד אותם לפי עולם שכבר לא קיים? הנתונים מדברים בעד עצמם: בגרף שפורסם לאחרונה על ידי הפורום הכלכלי העולמי , נותחו עשרות מיומנויות לפי מידת חשיבותן כיום, ובהשוואה לציפיות לשנת 2030.התמונה ברורה ומטלטלת: המיומנויות שצפויות לעלות בחשיבותן עד 2030 כוללות: חשיבה אנליטית חשיבה

הוראה