המוח המדהים של דיוויד טאמט

הוא יכול לזכור את pi בדיוק של 22,000 ספרות; לחשב בהבזק חזקה שלישית של כל מספר תלת ספרתי ולקבוע מיידית באיזה יום בשבוע נולדתם לפי תאריך הלידה. ואם זה לא מספיק, הוא גם מסוגל ללמוד איסלנדית (או כל שפה זרה אחרת לבחירתכם) תוך שבוע ברמה שמאפשרת לו להתראיין בטלוויזיה ולפטפט עם המנחה.

Source: Wikipedia

לא מדובר במוטנט מתוך אפיזודה של מסע בין כוכבים, אלא בצעיר אנגלי כובש לב בשם דיויד טאמט. דיוויד הוא 'סוואנט' Savant  או בעברית: 'שוטה עילוי'. זהו מונח (לא רפואי) שבא לתאר מצב נדיר של ליקוי התפתחותי או גנטי-מולד שיש בצידו מומחיות פנומנלית בתחום צר כגון: יכולת נגינה, ציור, שינון, יכולת מתמטית ועוד. על פי רוב, הסוואנטים אינם קומוניקטיביים והתנהגותם מזכירה מאוד אוטיזם (הם גם לרוב מוגדרים כך). זוכרים את איש הגשם? את דמותו הבלתי נשכחת של האוטיסט הגאון בנה דאסטין הופמן מתוך התבוננות בקים פיק, אחת הסוואנטים המפורסמים,  שמוחו מסוגל לתייק בקפידה כל פריט מידע מתוך אלפי ספרים שאותם הוא גומע בספרייה מזה שנים. אבל הייחוד בדיוויד טאמט הוא הרהיטות הנפלאה שלו, הפותחת צוהר להבנה חדשה של המוח האנושי והפוטנציאל האדיר הטמון בו.   

טיול ב- Pi

בהיותו בן ארבע סבל דיוויד מרצף של אירועים אפילפטיים קשים שכמעט הביאו למותו. בעקבות זאת, הפך לילד מופנם ומנותק חברתית, שהמספרים הן ידידיו היחידים עלי אדמות. בהכרתו של דיוויד הפכו הסמלים המתמטיים לישויות בעלות צורה, צבע ומבע עז, כך שלמשל אוסף ספרות סתמי עבור אדם רגיל (נניח 458898146321) נחווה במוחו כרצף של צורות גיאומטריות מורכבות בשלל צבעים. פעולות החשבון אינן הליך מכאני, לדבריו, כי אם ריקוד.  את יכולתו העל-אנושית לעבד ולהפנים ספרות אותיות וסמלים מסביר דיוויד כשקיעה לתוך עולם פנימי עשיר של צבע וצורה בו הוא חש 'בבית'. שורש ריבועי, למשל,היא טרנספורמציה שאותה הוא יכול לחוות ברמה החושית ממש. המספר Pi שאותו דיוויד זוכר בדיוק של 22500 ספרות אחרי הנקודה, נתפס עבורו כמסע בנוף של יופי מתמטי מרהיב.    

מה הצבע של 349?

החוויה של טאמט היא ביטוי מובהק לסינסתזיה שמוגדרת כמיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים. למשל "פניה חדה" (ראייה + תחושה) או "לחן מתוק" (שמיעה + טעם).  שמחתי לגלות ב'רשימות' את הפוסטים של עמי בן בסט "מילים שמנסות לגעת"  ושל גיל גרינגוז "איך נשמע כחול ומה הטעם של ריבוע" השופכים אור על תופעה מרתקת זו. מבחינה פיזיולוגית,  סינסתזיה היא הצלבה עצבית בין מידע הזורם מחושים שונים. הצלבה זו  יוצרת בהכרה בן-כלאיים חושי המעשיר את החוויה ונותן לה מימדים נוספים. אין ספק שמוחו של אמן חייב להיות סינסטטי הרבה מעבר לממוצע, שכן כל מטאפורה היא סוג של סינסטזיה (ראו Synesthesia in art), אבל המקרה של דיוויד הוא קיצוני, מה שמאפשר לו לחוות את העולם המופשט בצורה כה חושית וחיה, חוויה שאותה הוא גם מיטיב לתאר.  חוקר המוח והנוירולוג המפורסם רמרצ'נדראן ,שבדק את דיוויד במעבדתו, משער שהסינסטזיה הקיצונית של דיוויד נובעת מההתקפים האפילפטיים שחווה בילדותו אשר הביאו ל'חיווט' מחודש (re-wiring) של אזורי מוח באופן המאפשר הצלבה אינטנסיבית בין מושגים מופשטים לחוויה ויזואלית. לכאורה דיוויד לא 'שילם' את מחיר האוטיזם שנגבה מסוואנטים אחרים אך מסתבר שהוא מאובחן כלוקה בתסמונת אספרגר שקשורה לקשיים באינטראקציות  חברתיות. הוא גם מתקשה לשהות במקומות שאינם שקטים ומוגנים מגירויים, וכמעט שאינו מסוגל לזכור פנים של אדם שאותו ראה (במפגש הבא הוא יראה לו כזר גמור).   

איך אומרים 'מדהים' באיסלאנדית?

בעולם שבו נגישות המידע היא כמעט טוטאלית, יכולת הזיכרון הפנומלנית של דיוויד אינה שימושית במיוחד. גם החשבונות המסובכים שהוא מבצע אינם יכולים להתחרות במחשבון זול.  לעומת זאת, היכולת ללמוד שפות במהירות ובאפקטיביות היא מיומנות נחשקת ביותר.  בקטע הבא, מציבים לדיוויד אתגר לא הוגן: עליו ללמוד מאפס איסלאנדית  (שפה עתיקה שאינה דומה לכלום, לא בהגייה ולא בדקדוק) תוך שבוע. המבחן הוא ראיון טלוויזיה שבו דיוויד אמור לפטפט עם המנחים ולתאר להם את חווית הלימוד שלו. האם יצליח?

שאלה פתוחה כאן היא האם ניתן לפתח שיטה ללימוד שפות המבוססת על האופן שמוחו הסינסטטי של דיוויד מייצג מבנים לשוניים? זאת ועוד, האם היכולות של דיוויד הינן ספציפיות להיסטוריה ולגנטיקה של המוח שלו או שמא הן אוניברסאליות וניתנות למימוש (חלקי לפחות) על ידי מוחות 'נורמאליים'? 

הסרט התעודי המרתק  "The boy with the incredicle mind"  עוסק בתופעת הסוואנט דרך הסיפור של דיוויד. באחד הקטעים המרגשים, קים פיק ("איש הגשם") מחבק את טאמט ואומר לו: "יום אחד תהיה גדול כמוני".