1.חוסר רלוונטיות: כאשר תלמידים אינם יכולים לראות את החיבור בין הנושאים הנלמדים לעולם האמיתי, הם נוטים לאבד עניין. שאלתם הלגיטימית היא : כיצד נושא זה תורם לחיי או לעתידי?
2. חוסר אתגר: אם החומר קל מדי או חוזר על עצמו, תלמידים עלולים להרגיש חוסר אתגר וניתוק. כולנו זקוקים למשימות המעוררות כישורי חשיבה ופתרון בעיות.
3. מונוטוניות: שימוש בשיטות הוראה מוכרות ושגרתיות הופכת את השיעור לצפוי. התוצאה - איבוד עניין ושעמום.
4. הוראה חסרת השראה: חוסר התלהבות והעדר תשוקה מצד המורה משפיעים ישירות על יחס התלמידים לנושא. מורים שאינם מתלהבים מהנושא יגלו (שלא במפתיע) שחוסר ההתלהבות היא מדבקת.
5. למידה פסיבית: הוראה מסורתית בה התלמידים הם נמענים פסיביים מביאה לשעמום. לומדים חייבים להשתתף באופן פעיל, לדון ולקיים אינטראקציה עם החומר.
6. תוכן לא מעודכן: שימוש בתכנים מיושנים או לא רלוונטיים גורם לתלמידים תחושת נתק מהעולם בו הם חיים. שילוב דוגמאות ותכנים עדכניים יפתור בקלות בעיה זו.
7. מה עם משוב? כאשר לתלמידים אין אפשרות להגיב על מה שהם לומדים או על האופן בו הם לומדים, הם חווים נתק ורמת העניין שלהם צונחת. הצעת אפשרויות מגוונות או מתן אפשרות נגיעה בתחומי עניין אישיים יכולה לחולל פלאות.
8. קשיים חברתיים: תלמידים נוטים להתנתק כאשר הם חשים חוסר שייכות לקבוצת הלימוד. היעדר קשר חברתי משמעותי עם חברים לכיתה ו/או המורה עלול לפגוע משמעותית ביכולת הריכוז ובמוטיבציה.
9. הערכה מוגזמת: הדגשת בחינות וציונים הופך את הלמידה למטלה מעיקה. כאשר המטרה העיקרית היא הישגים, תחושת השמחה שבלמידה מתפוגגת ומוחלפת בשעמום.
10. דיבור יתר של המורה: הקשבה פסיבית ממושכת ללא פעילות או דיונים אינטראקטיביים מביאה לאיבוד מיקוד, לאות ושעמום.
11. סגנונות למידה מוגבלים: כאשר ההוראה אינן מתאימה לסגנונות למידה שונים (חזותיים, שמיעתיים, קינסתטיים וכו'), ייתכן שחלק מהתלמידים יתקשו לעכל את הרעיונות וישתעממו.
12. סביבת לימוד: סביבה פיזית עמוסה, לא מאורגנת או חסרת השראה תורמת (גם באופן לא מודע) לחוסר מוטיבציה ומעורבות מוגבלת.
13. חוסר הומור: שיעור בלי צחוק (לפחות מדי פעם) הוא שיעור מבוזבז.
Comments