להחזיר את האמינות לחדשות (בדרך מדעית)

הציצו בפריט החדשות הבא: 🟦 רקע: אתמול, 14:32, כטב״ם הופל בגבול הצפון. 🟩 עובדות: שרידי דגם X-300 נמצאו, אין נפגעים, הכביש נסגר ל-18 דק’. 🟧 דעה: זה סימן לשינוי טקטיקה ולכשל הרתעה.

ברגע שהעיניים רואות את הכחול, הירוק והכתום, שום פייק-ניוז לא נכנס לתמונה. אתם יודעים בדיוק מה התרחש, מי אמר זאת, ומה הפרשנות שלי. זה כל-כך פשוט, וכל כך הכרחי, ובכל זאת כלי התקשורת מתעקשים לשפוך הכול לסיר אחד דלוח ולהגיש לנו מרק עכור של “עובדות” בטעם אידיאולוגיה.

כיצד הגענו לפשיטת-רגל חדשותית כזו? אולי כי העורכים אינם מקנאים במדע. כמאה שנים, עולם המדע מייצר מאמרים בפורמט IMRaD: Introduction – למה השאלה חשובה; (מבוא) Methods – איך מדדת; (שיטות) Results – הנתונים כפי שהם; (תוצאות) Discussion – מה אתה חושב שזה אומר. (דיון) (בעברית משתו"די...כמו מתודי) תרגום עבור "לא מדענים": קודם מסבירים את הבעיה (מבוא), אחר-כך מציגים את המתכון (שיטות), שולפים את המנה מהתנור (תוצאות), ורק בסוף מספרים אם זה טעים ולמה (דיון). כאשר המטבח שקוף, האמון חוזר לצלחת.

ההיגיון פשוט: הפרדה מגִנה על הקורא מפני הרעלת מידע, מאפשרת לכל מבקר לבדוק במדויק איפה מונח הכשל, ובונה אמון משום שהכותב אינו מנסה להגניב את דעתו במעטה של עובדה. המדע עומד או נופל על השקיפות הזאת. אז למה אנחנו מסתפקים בהרבה פחות כשמדובר בדמוקרטיה?

מדוע המיינסטרים הפך לפייק ניוז?

הערבוב הדלוח הזה הוא הסיבה לכך שתקשורת המיינסטרים מאבדת רלוונטיות. בעידן של פייק-ניוז, בוטים ממומנים ופיד אינסופי שמטפטף “עובדות” לפי אלגוריתם, הציבור משתוקק לקו מפריד ברור בין דיווח לבין דעה. אבל הערוצים ממשיכים לערבב הכל: כותרת מסוג “המל״ט שנפל: כישלון ביטחוני חריף” - נראית בדיוק כמו פיד פוסט-אמת שהם מתיימרים לבקר, ואז מי שמחפש ודאות (יחסית) רץ לטוויטר, לטלגרם, ליוטיוברים חצי-אנונימיים. התוצאה? בריחה המונית מהמערכת שהייתה אמורה לשמש כלב שמירה אל יער חשוך של ספקולציות, שבו נשמעות נביחות מכל עבר בלי כלב שמירה מקצועי בשער.

אז הנה הפתרון, פשוט ואלגנטי: הביאו את צבעי IMRaD לעיתונות. תנו לכתבה: ⚪ רקע נטול דרמה, 🟦 מקורות חתומים, 🟩 עובדות שניתן לאמת, ו-🟧 ניתוח מוצהר כעמדה. העיתונאי עדיין רשאי לזעוק “מחדל”, אבל בכתום זרחני כדי שהקורא יבין שהוא נכנס לטרקלין הדעות, לא לאולם העובדות.

רווח נקי: הקורא זוכה במפת ניווט בתוך סופת האינפורמציה, העיתון משיב לעצמו את תו-האיכות שאיבד, והדמוקרטיה מקבלת קרקע מוצקה לדיון. אם המדע שמדבר במושגים של DNA ושדות אלקטרומגנטיים הצליח לבנות מערך שקוף שמסנכרן מאות אלפי חוקרים, מה התירוץ של חדרי החדשות? הגיע הזמן לצבוע את המילים....ולהחזיר את האמת למפת העיתונות.