עובדה: כדור הארץ מחוספס פחות מכדור ביליארד
Image: QuizInc
כדי להשתכנע שהעובדה הזו נכונה, צריך להגדיר למה בדיוק מתכוונים ב-'מחוספס'. אפשרות סבירה היא להתייחס ליחס שבין גובה הבליטות (או עומק השקעים) לקוטר הכדור. באופן זה, גוף מחוספס יהיה כזה שהבליטות שעליו גדולות יחסית למימדיו. על מנת לקבל בסיס להשוואה, נדמיין שאנו מכווצים את כדור הארץ למימדים של כדור ביליארד. האם הכדור שיתקבל יהיה מחוספס יותר או פחות? בואו נבדוק.
קוטרו של כדור ביליארד סטנדרטי הוא 5.67 ס"מ וגודל הזיזים שעליו נאמד ב-0.0125 ס"מ שהם שמינית המילימטר. מידת החספוס תהיה אם כן 0.0125 לחלק ב-5.67 שזה 0.0022. במילים אחרות, היחס בין לגובה הבליטות לקוטר הכדור הוא 1:450.
מה לגבי כדור הארץ? הקוטר שלו הוא 12,735 ק"מ (ואת זה ידעו כבר היוונים) ולכן אם מידת החספוס שלו הייתה כמו זו של כדור ביליארד היינו מצפים להרים ותהומות בשיעור של 28 ק"מ (12,735 לחלק ל-450). זה כמובן הרבה פחות ממה שמוצאים: האוורסט מתנשא לגובה של 8.85 ק"מ ותהום מריאנה מגיעה לעומק מרבי של 11 ק"מ 'בלבד'. מכאן שכדורינו האהוב חלק הרבה יותר מכדור ביליארד.
אגב, כוחות הבליה והשחיקה הם אלו שאחראיים להחלקה המתמדת הזו של פני כדור הארץ. במבט ראשון דומה שהשפעת הגשמים היורדים על ההרים זניחה, אבל זאת רק בגלל שאנו יצורים ארעיים ביותר ומשוללים פרספקטיבה של זמן גיאולוגי. נניח למשל שהגשמים שוחקים מדי שנה מילימטר אחד בלבד מהר היפותטי בגובה של 10 ק"מ. קל לוודא שבקצב צנע זה, תוך 10 מליון שנים (הרף עין גיאולוגי) ההר ישחק לחלוטין! כעת נדמיין שכוחות הבלייה פועלים מיליארדי (!) שנים, כך שאלמלא תהליכים טקטוניים שמרימים את פני השטח ויוצרים רמות והרים, כדור הארץ שלנו היה חלק להפליא, מה שהיה הופך את האופניים לכלי תחבורה אולטימטיבי.