המדע המפתיע של אבני החושן

בין תיאורי המשכן בספר שמות, מופיע פריט מסתורי ומרשים: האפוד, או חושן המשפט שהיה מוצמד לחזהו של הכהן הגדול. על לוח הזהב שובצו 12 אבני חן שונות - כל אחת מייצגת שבט בישראל. האפוד מקפל בתוכו סמלים דתיים, לאומיים, וגם - כך מסתבר - תופעה פיזיקלית מפתיעה מאוד שהתגלתה רק בימינו.

שמות כ"ח:י"ז–כ' וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת – הַטּוּר הָאֶחָד; וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלוֹם; וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי – לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה; וְהַטּוּר הָרְבִיעִי – תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה; מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ, בְּמִלּוּאֹתָם.

אבני חושן המשפט. אילוסטרציה של הכוהן הגדול

אלו אבנים שובצו בחושן המשפט? הזיהויים להלן הנם השערות מלומדות הנשענות על תרגום השבעים ותיאורי צבע או שמות מתקופות שונות. ישנה סבירות רבה (אך לא ודאות) לגבי ההתאמה:

1. אֹדֶם – רובין (Ruby) או קרנליאן (Carnelian)

2. פִּטְדָה – טופז (Topaz) או פרידוט (Peridot)

3. בָּרֶקֶת – אזמרגד (Emerald)

4. נֹפֶךְ – גרנט (Garnet)

5. סַפִּיר – ספיר (Sapphire)

6. יָהֲלוֹם – יהלום (Diamond) או קריסטל קוורץ (Rock Crystal)

7. לֶשֶׁם – זירקון (Zircon) או יַצְהֵב (Jacinth)

8. שְׁבוֹ – אגט (Agate) או אוניקס (Onyx)

9. אַחְלָמָה – אמטיסט (Amethyst)

10. תַּרְשִׁישׁ – בריל (Beryl) או אקוואמרין (Aquamarine)

11. שֹׁהַם – אוניקס (Onyx) או אובסידיאן (Obsidian)

12. יָשְׁפֵה – ישפה (Jasper)
    

    

כאשר פונים אל ספר ההתגלות (או חזון יוחנן מתוך הברית החדשה), שנכתב מאות שנים מאוחר יותר, בפרק 21, מתוארת בו "ירושלים החדשה" – חזון קוסמי של עיר מושלמת היורדת מהשמים. חומות העיר אינן עשויות מאבנים רגילות – אלא מ־12 אבני חן, התואמות לאבני האפוד.

מה שמאוד מפתיע, והתגלה רק לאחרונה הוא, שלכל אבני החן הללו ישנה תכונה אופטית ייחודית שאינה קיימת באבני חן אחרות, והיא קשורה לאור מקוטב.

אור מקוטב, גבישים, וצבעים שלא תראו באור רגיל

מהו אור מקוטב?

אור רגיל – כמו אור שמש או מנורה – נע בגלים שפונים לכל כיוון אפשרי. כמו תנועה רנדומלית של חבל שמתנדנד לכל עבר. אבל אור מקוטב הוא אור שגליו נעים רק בכיוון אחד. דמיינו חבל שמתנדנד רק למעלה ולמטה – לא בזוויות ולא לצדדים.

ניתן "לסנן" אור כך שיהפוך מקוטב, באמצעות פילטר מקטב – מעין רשת שמעבירה רק את הגלים שזזים בכיוון מסוים. כששמים פילטר נוסף בזווית שונה, מתקבל סינון עדין ומדויק יותר – ורק קרניים "מסודרות" במיוחד מצליחות לעבור.

אור מקוטב. קרדיט מכון ויצמן למדע. שים לב לשני המקטבים השונים.

כאשר אור מקוטב עובר דרך גבישים אניזוטרופיים (כלומר, גבישים שמוליכים אור בצורה שונה לפי כיוון הקרן), הוא נשבר בתוכם לשני גלים – שכל אחד מהם נע במהירות ובזווית שונה. הפער בין שני הגלים הללו גורם לכך שהם מתערבלים (מתאבכים) זה בזה ויוצרים צבעים חדשים שלא קיימים באבן עצמה.

התוצאה? מופע צבעוני מרהיב המופיע רק בצפייה תחת אור מקוטב. תופעה זו משמשת כיום באבחון מינרלים ובמיקרוסקופיה קריסטלוגרפית.

לעומת זאת, כאשר אור מקוטב עובר דרך גביש איזוטרופי – כלומר כזה שמוליך אור בצורה זהה מכל כיוון אופטי – לא מתרחש פיצול של הקרן, אין שבירה כפולה, אין צבעים, והאבן תיראה כהה, אפורה או חסרת חיים גם אם במציאות היא יהלום או אבן יקרה.

מעבר אור מקוטב דרך גביש אניזוטרופי

סטטיסטיקה מפתיעה

כאשר חוקרים בדקו את 12 אבני החן שבאפוד ובחזון ההתגלות הם מצאו להפתעתם שכולן אניזוטרופיות. קבוצה זו הנה מצומצמת בתוך כלל אבני החן, ויש לא מעט אבנים יוקרתיות שהן דווקא איזוטרופיות : לדוגמה, יהלום, גרנט וספינל.

ההסתברות לבחור באקראי 12 אבנים כולן מהסוג האניזוטרופי – מבלי לדעת דבר על תכונותיהן האופטיות – היא נמוכה ביותר, במיוחד כשחלק מהאבנים ה"פופולריות" כמו יהלומים או רובינים לא נבחרו לאפוד.

מה ניתן ללמוד מזה?

מובן כי בני התרבות העברית הקדומה לא יכלו לדעת על תכונות אניזוטרופיות של גבישים. אם כן, כיצד ייתכן שהאבנים שנבחרו לצורכי סמל וטקס הן בדיוק האבנים המפגינות יופי חזותי מפתיע תחת אור מקוטב, שלא היה בנמצא עד לעידן הלייזרים והפילטרים?

האם מדובר בצירוף מקרים או אולי בחירה אסתטית באבנים שהיו מרשימות בדרכים אחרות (שקיפות, גוון, מרקם)? כך או כך, זהו מקרה נוסף (מיני רבים) בו מדע מודרני מאיר תרתי משמע את הסיפור המקראי. זו ודאי לא "הוכחה לקיומו של אלוהים" כפי שטוען הסרטון המצורף, אך במישור האמונה, למי שהדבר מדבר אליו (כמוני), יש כאן אמירה חזקה: המקור הרוחני של האור ("כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור", תהילים לו,י) בחר את המדיום, כלומר את 12 אבני החן באפוד, דרכו יופיו והדרו יתגלו באופן המרשים ביותר.