הורדת לחץ דם - לא (רק) מה שחשבנו
- Oren Farber
- 14 בפבר׳
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 17 בפבר׳
לחץ דם גבוה מכונה לעיתים קרובות "הרוצח השקט" משום שהוא עלול לגרום לנזקים כבדים מבלי שנרגיש בכך דבר. כאשר הלחץ בתוך העורקים גבוה מדי לאורך זמן, הדבר דומה להזרמת מים בלחץ עצום בתוך צינורות שלא תוכננו לכך; דפנות כלי הדם נשחקות, מאבדות מהגמישות שלהן ונפצעות.
בתוך הפצעים המיקרוסקופיים הללו נוטה להצטבר כולסטרול, תהליך שגורם להיצרות של כלי הדם (טרשת עורקים) ומקשה על זרימת הדם לאיברים חיוניים. הנזק המשמעותי ביותר מתרחש באיברי הקצה: במוח זה עלול להוביל לשבץ, בלב להתקפי לב או לאי-ספיקה, ובכליות לפגיעה ביכולת הסינון של הגוף עד כדי צורך בדיאליזה. בנוסף, הלחץ המתמשך מאלץ את שריר הלב לעבוד קשה מהרגיל כדי לדחוף את הדם נגד ההתנגדות הגבוהה, מה שגורם לו להתעבות, להתעייף ולהיחלש עם השנים.
למה המפתח נמצא בכלל באינסולין?
לפני שנצלול לפתרונות ללחץ דם, אנחנו חייבים להבין איך הגוף שלנו "מדבר" עם עצמו. הוא עושה זאת בעזרת שליחים מיוחדים שנקראים הורמונים.
מה זה בכלל הורמון ומי זה האינסולין?
דמיינו שהגוף שלכם הוא עיר ענקית עם מיליוני תושבים (התאים). כדי שהעיר תתפקד, הממשלה צריכה לשלוח הודעות לכל השכונות. ההורמונים הם ה"שליחים" האלה. הם חומרים שהגוף מייצר, זורמים בדם ומעבירים הוראות הפעלה לתאים: מתי לגדול, מתי לישון ומתי לייצר אנרגיה.
האינסולין הוא אחד השליחים החשובים ביותר בעיר הזו. התפקיד המוכר ביותר שלו הוא לנהל את משק הסוכר. כשאתם אוכלים פחמימות או סוכרים, רמת הסוכר בדם עולה. הסוכר הזה הוא דלק מעולה, אבל הוא מסוכן כשהוא מסתובב חופשי בדם בכמויות גדולות. כאן נכנס האינסולין: הוא מגיע לתאים, דופק על הדלת ואומר להם: "חברים, יש המון סוכר בחוץ, תפתחו את הדלתות ותכניסו אותו פנימה כדי שיהיה לכם כוח לעבוד".
אבל לאינסולין יש עוד תפקיד, פחות מוכר, והוא זה שקובע כמה לחץ יהיה בתוך ה"צינורות" שלנו – כלי הדם.
הקשר המפתיע בין אינסולין ללחץ דם
במשך שנים אמרו לנו שלחץ דם גבוה נגרם בגלל מלח. ההסבר היה פשוט: מלח מושך אליו מים. כשיש הרבה מלח בדם, הוא מושך נוזלים פנימה, נפח הדם עולה והלחץ על דפנות כלי הדם גדל. לכן, הפתרון המקובל היה להפסיק לאכול מלח או לקחת כדורים שעוזרים להוציא נוזלים מהגוף (תרופות משתנות).
כאן מגיעה העובדה החשובה: האינסולין הוא זה שנותן את ההוראות לכליות שלנו. הכליות הן מערכת הסינון של הגוף, והן אלו שמחליטות מה יוצא החוצה בשתן ומה נשאר בדם.כשרמת האינסולין בגוף גבוהה מדי לאורך זמן (בגלל אכילת סוכר ופחמימות), האינסולין נותן פקודה קבועה לכליות: "אל תשחררו את המלח! תעצרו אותו בתוך הגוף!".
במצב כזה, אתם יכולים להפסיק לאכול מלח כמעט לגמרי, אבל הגוף שלכם יילחם כדי לשמור על כל טיפת מלח שכבר קיימת בו (ויש מלח טבעי כמעט בכל דבר שאנחנו אוכלים). המלח הזה ימשיך לצבור נוזלים, ולחץ הדם שלכם יישאר גבוה למרות התזונה התפלה והמשעממת.
המעגל ההרסני של האינסולין הגבוה
כשאנחנו אוכלים הרבה פחמימות מעובדות (כמו לחם לבן, מאפים, אורז וסוכר), הלבלב שלנו נאלץ לייצר עוד ועוד אינסולין. עם השנים, התאים מתעייפים מהשליח הזה ומפסיקים להקשיב לו. זה נקרא "תנגודת לאינסולין". בתגובה, הגוף שולח אפילו יותר שליחי אינסולין כדי "לצעוק" על התאים שיפתחו את הדלת.
עודף האינסולין הזה עושה שלוש פעולות רעות במקביל:
הוא נועל את המלח בכליות ומעלה את לחץ הדם.
הוא פוקד על הגוף לאגור שומן ומונע ממנו לשרוף אותו (לכן כל כך קשה לרדת במשקל כשהאינסולין גבוה).
הוא גורם לדלקות ופציעות קטנות בתוך כלי הדם, מה שגורם לסתימות בעורקים בטווח הרחוק.
אז איך מורידים את האינסולין ומחזירים את האיזון?
החדשות הטובות הן שאפשר לשנות את המצב הזה באופן טבעי על ידי שינוי פשוט בהרגלים:
1. להיפרד מהסוכרים המוחבאים:
תעשיית המזון "מפציצה" את האוכל המעובד בסוכר תחת שמות מוזרים. המטרה היא לגרום לאוכל להיות טעים וממכר, אבל זה משאיר את רמת האינסולין שלכם בשיא כל היום. הצעד הראשון הוא לעבור לאוכל "אמיתי" – כזה שאתם מכינים בבית מחומרי גלם פשוטים.
2. להבין שקמח לבן הוא בעצם סוכר:
כשאתם אוכלים לחם לבן או פסטה, הגוף שלכם מפרק אותם לסוכר תוך דקות. מבחינת האינסולין, אין הרבה הבדל בין לחמנייה לבנה לבין חופן סוכריות. צמצום הפחמימות האלו יוריד מיד את הצורך של הגוף באינסולין.
3. שיטת ה-12:12 (צום לילה):
זו הדרך הקלה ביותר לתת למערכת מנוחה. אם תסיימו לאכול בשמונה בערב ותאכלו שוב רק בשמונה בבוקר, הענקתם לגוף 12 שעות של "שקט". בזמן זה, רמת האינסולין יורדת, והכליות מקבלות סוף סוף את הפקודה המיוחלת: "אפשר לשחרר את עודפי המלח והנוזלים".
4. הקשבה לגוף:
כשרמת האינסולין יורדת, הגוף מתחיל להתנקות. לחץ הדם יורד, הנפיחות בגוף פוחתת, ואתם תרגישו הרבה יותר אנרגטיים. זה לא קסם, זו ביולוגיה – נתתם לשליחים שלכם לחזור לרמה נורמלית.
חשוב לדעת: המדע שמאחורי הדברים
הקשר שתיארנו כאן בין הורמון האינסולין לבין תפקוד הכליות ולחץ הדם הוא נושא שנחקר רבות בעשורים האחרונים. בספרות המקצועית זה נקרא לעיתים "היפראינסולינמיה ויתר לחץ דם". מדענים גילו שהאינסולין משפיע על מערכת העצבים הסימפתטית ועל הכליות בצורה שגורמת לגוף לשמור על רמות נתרן גבוהות יותר.
למבקשים להעמיק במחקרים שבדקו את הקשר בין תזונה, אינסולין ולחץ דם, חפשו:
מנגנון ספיגת הנתרן בכליות (Insulin-induced sodium retention): מחקרים שמסבירים איך האינסולין פועל על תעלות הנתרן בכליה.
הקשר בין תנגודת לאינסולין לכלי דם: מחקרים המראים כיצד אינסולין גבוה גורם להתקשחות של דפנות העורקים.
השפעת צום לסירוגין: מחקרים (כמו אלו שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine) על השיפור במדדי לחץ דם בזכות ירידה ברמות האינסולין.
תגובות