גוף האדם כמקדש

אחת האנלוגיות המרתקות ששמעתי לאחרונה מגיעה ממפגש בין מדע לתנ״ך. ד"ר רוג'ר סהולט (Roger Seheult), רופא ומרצה מוערך, הציע בסוף פרק בפודקאסט The Diary of a CEO רעיון יוצא דופן: מבנה התא הביולוגי דומה באופן מפתיע לתבנית בית המקדש (אוהל מועד) כפי שהיא מתוארת בספר שמות.

ההשראה להקבלה הזו היא האיגרת אל הקורינתיים שבא שאול (פאולוס) כותב: "אינכם יודעים כי גופכם הוא מקדש של רוח הקודש אשר בכם ואשר קבלתם מאת אלוהים, ואינכם של עצמכם?" (קור' א, ז י"ט) נשמע דרמטי? נבחן את העובדות:

לתא, יחידת החיים הבסיסית, יש שלוש שכבות עיקריות:

1. ממברנה – שומרת על גבולות התא, מסננת מה נכנס ויוצא.

2. ציטופלזמה – הנוזל הפנימי שבו נמצאים אברוני התא המבצעים את הפעולות המטבוליות לרבות הריבוזומים (סינתזת חלבונים) והמיטוכונדריה (ספק האנרגיה של התא).

3. גרעין התא – "חדר הפיקוד", בו מצוי ה-DNA: הקוד הגנטי של כל פעולות החיים.

   
   

מבנה המקדש – לפי ספר שמות

לפי התיאור בתורה (שמות פרקים כה–ל), המקדש בנוי גם הוא משלושה אזורים:

1. החצר החיצונית – בה מבוצעים הקורבנות ושפיכת הדם.

2. הקודש – בו נמצאים כלי עבודה כמו מנורת שבעת הקנים, לחם הפנים ומזבח הקטורת.

3. קודש הקודשים – החלל הפנימי ביותר, שבו ארון הברית ובו לוחות הברית – "קוד החיים" של עם ישראל.

אוהל מועד - תבנית המקדש

מרכיב במקדש	מקבילה ביולוגית	תפקיד
החצר החיצונית	זרם הדם והנוזל הבין-תאי	מעבר חומרים, ניקוי והובלה
הקודש	ציטופלזמה + אברוני התא	פעילות תאית, ייצור אנרגיה, חילוף חומרים
קודש הקודשים	גרעין התא (DNA)	קוד החיים, שליטה, שכפול

מבנה התא - מקביל לאוהל מועד

אבל האנלוגיה עשירה עוד יותר:

• המנורה במקדש, הפועלת על שמן זית, מוארת בלהבה – מקבילה למיטוכונדריה בתא, המייצרת אנרגיה באמצעות חמצון (בעירה ביולוגית).

• המחיצה של אוהל מועד היא בררנית - רק הכוהנים והלווים יכולים להיכנס בדומה לדופן הבררנית של התא.

• לוחות הברית – שניים – מזכירים את שני סלילי ה-DNA שבגרעין ומכילים את "תורת החיים" הגנטית. הם ה"קוד" הרוחני של עם ישראל.

• הפרת הקוד במקדש משמעה חטא שתוצאתו למוות. ובהקבלה, נזק לקוד ה-DNA משמעו מוטציות המובילות למחלות ומוות. למעשה, עם השנים אנו צוברים עוד ועוד "שגיאות" ב-DNA וזהו בעיקר תהליך ההזדקנות. כך נאמר לאדם הראשון בבראשית ג: [בעקבות החטא] מות תמות.

אם כן, מבנה התא, אשר נחשף רק במאה האחרונה, מצביע על עקרונות שתועדו לפני אלפי שנים בטקסטים מקראיים. האם מדובר בצירוף מקרים או ברמז למבנה אוניברסלי רוחני?

התנ"ך, כמובן, אינו ספר ביולוגיה - מטרתו אחרת. אולם, כאשר רעיונות קדומים מתיישבים היטב עם ממצאים מדעיים בני זמננו שווה לדעתי לתת על כך את הדעת.

המדע עוסק בחומר, אך לעיתים בעולם החושים מתגלות תבניות המרמזת על מציאות עמוקה יותר.

יש שיעקמו את האף לנוכח כל ניסיון לחבר בין מדע ומטפיזיקה, אך נזכיר שאבות המדע המודרני לא ראו כל סתירה בין אמונה לבין חקירה מדעית – להיפך. עבורם, חוקי הטבע היו ביטוי לחוכמה אלוהית שניתן לפענח. מספר דוגמאות (מתוך מאות רבות):

הנס קפלר, מגלה חוקי תנועת הכוכבים, כתב שהוא רק "מנסה לחשוב את מחשבותיו של אלוהים לאחר מעשה."

אייזק ניוטון, אחד מענקי הפיזיקה, חיבר יותר כתבים תיאולוגיים ממדעיים.

בליז פסקל, אבי תורת ההסתברות, היה גם מאמין הדוק ופילוסוף נוצרי מעמיק.

רוברט בויל, מחלוצי הכימיה המודרנית, ראה במדע כלי להלל את הבורא.

עבור מדענים אלו, חקירת העולם לא נועדה להחליף את האמונה, אלא להעמיק אותה.