כיום נשמעים קולות, בעיקר מצד האתאיזם החדש, הקובעים שעלינו לבחור בין מדע לבין אמונה באלוהים, אך האם קיימת דיכוטומיה אמיתית בין השניים?
פרופסור ג'ון לנוקס, מתמטיקאי מאוקספורד, מעלה כמה נקודות מעניינות בנושא:
- בעבר, אזכור אלוהים בשיח הציבורי ייצר אסוציאציה לאלוהי התנ"ך (BIBLE) , הבורא הנצחי. אולם כיום, בשיח הציבורי אלוהים נתפש לא פעם באופן המזכיר אלים של מיתולוגיות עתיקות, או של תרבויות פגאניות. ההבדל בין תפיסות אלו הוא תהומי, ואולי בו נעוצה הסיבה לדיכוטומיה המלאכותית.
- הרעיון של אלוהי הפערים (God of the gaps) מתעורר כאשר אנו מייחסים תופעות טבע בלתי מוסברות לישות אלוהית וזו אכן הביקורת של האתאיזם החדש. ביקורת פשטנית זו אינה מתמודדת עם העומק של התפיסה המונותאיסטית. במציאות, אלוהי התנ"ך אינו דרך לגשר על הלא נודע (הפערים בידע) במובן זה; אלא הבורא היוצר של הידוע והלא נודע כאחד, המתקיים מעבר לתחומי בריאותו ומעל לזמן ולמרחב.
- אייזק ניוטון, ורבים מאבות המדע המודרני (קופרניקוס, קפלר, גלילאו, פארדי, מקסוול, בויל, מנדל ועוד) , לא ראו כל קונפליקט בין מדע לאמונה. להיפך - הם ראו בתגליות מדעיות דרך להתפעל מגאונות הבורא המשתקפת בעולם הטבע. פרספקטיבה זו עומדת בניגוד גמור לרעיון שהמדע מערער את האמונה.
- מבחינה פילוסופית, מהו הסבר טוב עבור תופעה? חוקים מדעיים מתארים כיצד העולם פועל (איך) אך לא יכולים להסביר את המהות (מדוע). לדוגמה, חוק הכבידה מתאר התנהגות של עצמים תחת השפעתו, אך אינו מסביר מהי הכבידה. בהקשר זה, המדע ואלוהים מציעים הסברים משלימים ולא מתחרים.
- הקביעה שהמדע יכול להחליף את אלוהים ככוח מסביר מבטאת חוסר הבנה מביך של מדע מחד ואמונה מאידך. זאת מכיוון שמדע ואמונה מתייחסים להיבטים שונים של הקיום, ועונים על שאלות שונות לחלוטין.
- הקונפליקט המתמשך בין המדע לאלוהים הוא תוצאה של תפיסות מוטעות וגישה פשטנית. מדע ואמונה, כאשר מבינים אותם נכון, יכולים להתקיים בהרמוניה, ולהציע עדשות שונות להבנת העולם. הוידאו (כ-10 דקות) נלקח משיחה ארוכה יותר:
עוד בבלוג בנושא זה: על מדע ומדעיזם הקלריקל הקטן