צניחה צבאית וצניחה ספורטיבית

הגרף מראה עולמות שונים לחלוטין: העולם של מחפשי הריגושים (אדום) והעולם של הלוחמים (כחול).

🔴 הקו האדום: הצנחן הספורטיבי

הצנחן הספורטיבי, זה שקופץ בשביל הכיף בסופ"ש, מתחיל גבוה - ממש גבוה. לפי הגרף, הוא קופץ מגובה של כ-5,000 מטר

• הנפילה הגדולה: שימו לב לשיפוע החד והארוך שנמשך כ-70 שניות. בפיזיקלית קוראים לזה מהירות סופית (Terminal Velocity). כך, הצנחן נופל במהירות של כ-200 קמ"ש והמטרה היא למשוך את ה"נפילה החופשית" כמה שיותר זמן.

• הברקס: בערך בשנייה ה-70, הקו "נשבר". זה הרגע שהמצנח נפתח. המהירות יורדת בבת אחת, והצנחן מתחיל לשייט בנחת לקרקע.
  

🔵 הקו הכחול: הצנחן הצבאי

כאן הסיפור אחר לגמרי. הצניחה הצבאית (ברוב המקרים) היא לא ספורט אלא כלי תחבורה.

1. הגובה: הקו הכחול מתחיל נמוך יותר (כ-2,500) כי במבצע צבאי אתה לא רוצה להיות "ברווז במטווח" שתלוי באוויר אלא להגיע לקרקע ולהתחיל במשימה כמה שיותר מהר.

2. הפתיחה המוקדמת: שימו לב שהקו הכחול מתיישר במהירות באזור ה-20 שניות. בצניחה צבאית, משתמשים בדר"כ ב"כבל סטטי" שפותח את המצנח כמעט מיד ביציאה מהמטוס, או שפותחים גבוה יחסית כדי לאפשר התארגנות באוויר עם ציוד כבד.

3. השיפוע המתון: אחרי הפתיחה, הצנחן הצבאי יורד לאט יותר מהספורטיבי בסוף המסלול. למה? כי המצנחים הצבאיים (במיוחד העגולים הישנים) נועדו לשאת משקל כבד מאוד של ציוד בבטחה, ולאו דווקא לתמרן בזריזות כמו מצנחי הספורט המהירים.

   
   

בגרף של "גובה כתלות בזמן", השיפוע הוא המהירות.

• קו תלול = מהירות גבוהה (נפילה חופשית).

• קו מתון = מהירות נמוכה (ריחוף עם מצנח).

בשורה התחתונה

הצנחן האדום משלם כסף כדי ליהנות מ-70 שניות של פחד ורוח במהירות 200 קמ"ש. הצנחן הכחול רק רוצה שהברכיים שלו יישארו שלמות כשהוא יפגוש את הקרקע עם 40 קילו ציוד על הגב.

ראו גם: צניחה חפשית עם ג'יימס בונד