עשרת הדברות של הדת החילונית

לעיתים רבות בתרבות הפופולרית, עולם הדת והאמונה מוצגים כמערכת פרימיטיבית, דוגמטית, לא ביקורתית ומלאת סתירות.

לפי זה, המאמין פשוט קיבל מערכת מוכנה מראש של עקרונות. הוא כמעט תמיד לא שואל, לא בודק, לא חושב. בניגוד גמור אליו, האדם החילוני ("החופשי") הינו עצמאי, ביקורתי, ובאופן כללי הרבה יותר מותאם למציאות, למדע ולכל מה שטוב ו-"מתקדם".

האם זה באמת כך? אולי. אפשר גם להסתכל על זה בזווית שונה: ישנה גרסה נפוצה למדי של חילוניות מודרנית. גם לה יש אמונות יסוד, טאבו-ים מקודשים, איסורים, שפה פנימית וסתירות שאסור להצביע עליהן. היא כמובן אינה קוראת לעצמה "דת", למרות שבפועל מתפקדת ככזו.

אם כן, קבלו את "עשרת הדברות" שלה: (מודה שהגזמתי קצת פה ושם בכוונה לשעשע)

עקרון ראשון: אתה אדוניך ואלוהיך

אתה הסמכות העליונה בחייך, בכל מצב ובכל עניין. כי מי עוד יכול להיות?!

הרי אלה החיים שלך. לך הזכות והחובה להנהיג אותם לפי ראות עיניך, תחושותיך והשקפת עולמך.

עקרון זה הוא קודש הקודשים - הכל נובע ממנו ואין להתפשר עליו.

המטיל ספק בכך הוא ״חשוך״, ״מדכא״ או חמור מכל - ״שיפוטי״ (עקרון 4).

עקרון שני: לך בעקבות ליבך (החיים לפי דיסני)

רגשותיך, מחשבותיך ובעיקר ליבך, הם נכסיך היקרים מכל.

אם אתה מרגיש משהו מבפנים - לך על זה בלי היסוס.

הרי זו האמת שלך - מי יעז להגיד אחרת?

אמנם לעיתים קרובות הלב רוצה שני דברים הפוכים באותו אחר-צהרים, אבל אל תיתן לזה לבלבל אותך. אתה מורכב. החיים מורכבים. הכול מורכב.

עקרון שלישי: לא יהיו לך אלוהים אחרים מלבדך

בהחלט אפשר להיות רוחני. אפילו מומלץ.

זה נותן עומק, ריגוש, נרות ריחניים ותחושה שיש משהו מעבר לחשבון החשמל.

אפשר להאמין באנרגיות, ביקום, בקארמה, במלאכים, בקלפים, בגלגולים או ב-״משהו שגדול מאיתנו״.

אפשר גם להאמין קצת באלוהים. למה לא? אפילו בזה של הדתיים - כל עוד הוא לא מתחיל להביע דעה על החיים שלך.

ברגע שהוא מציב דרישה הנוגדת את צו הלב - במיוחד בענייני מיניות, מוסר או משמעת עצמית - יש לחזור מיד לעקרון השני.

הלב קודם לכל. אמן.

עקרון רביעי: לא תשפוט

אין אמת מוסרית אוניברסלית.

לכל אחד יש את האמת שלו.

לכן, אין לך זכות לשפוט אף אדם, אף בחירה ואף תפיסת עולם.

אלא אם כן הוא שופט אותך.

במקרה כזה, ברור שהוא אדם חשוך ולגמרי חשוד.

ואם נראה כאילו בזה אני שופט אחרים - ממש לא הבנת. זו פשוט רמת מודעות גבוהה יותר (ראה את העקרון הבא).

עקרון חמישי: סתירות זה בסדר

הדת החילונית מכילה לעיתים סתירות קלות.

למשל:

"אין אמת מוחלטת" - וזאת אמת מוחלטת. "כל אדם קובע לעצמו מה טוב" - אבל יש אנשים שהם בהחלט לא טובים. "אסור לשפוט" - אבל רגע, זה לא סוג של שיפוט? "אין משמעות אובייקטיבית" - אז מה המשמעות של משפט זה?

חברים, אין צורך להתבלבל.

"היגיון" הוא כלי נחמד אבל בוא לא נעשה ממנו אליל.

לכן, כאשר מתגלה סתירה עקרונית, יש לומר באנחה: ״תראה, זה מורכב"

וללכת אחרי הלב בהתאם לעקרון דיסני המקודש.

עקרון שישי: מהות הטוב

זה פשוט וברור: טוב הוא מה שעושה לך טוב.

כל עוד כמובן אינך פוגע באחרים.

ומי קובע מה נחשב פגיעה?

ובכן... את.ה (ראה עקרון 1).

ואם מישהו נפגע ממשהו שעושה לך טוב, כנראה שהוא צריך לעבוד על עצמו (וזה לגמרי לא שיפוט).

העיקר הוא להיות נאמן לעצמך.

גם אם אתה מגלה ש-״עצמך״ רוצה משהו שסותר לגמרי את מה שרצה בחודש שעבר (עקרון 5).

עקרון שביעי: אתה אדם טוב

אתה אדם טוב מעצם היותך. נקודה.

לא בגלל מה שעשית, לא בגלל מי שאתה הופך להיות, ולא בגלל שהקרבת משהו למען מישהו.

פשוט כי אתה אתה.

כל רמיזה לכך שאתה זקוק לתיקון, סליחה, תשובה או חסד היא ניסיון מסוכן לגרום לך להרגיש אשמה.

ואשמה היא כידוע דבר שיפוטי ורע...

חוץ מאשמת אחרים שמנסים לשפוט אותי - הם רעים.

עקרון שמיני: לא מדברים על מוות

המוות הוא אמנם הסוף המצער.

אבל אין צורך להרהר בזה יותר מדי, כי זה מדכא סתם.

עדיף להתמקד בחיים: ליהנות, לחוות, לטייל, לצלם, להתפתח, לאכול טוב ולמצוא "משמעות".

אל תיתן לעובדה הוודאית שהכול יגמר להפריע לך להרגיש שחייך משמעותיים בדיוק כפי שהם (עקרון 7)

זה עלול להוביל אותך לדת לא מתקדמת בעליל עם אלוהים פטריארכלי שעוד יגזול את מקומך! (עקרון 1).

עקרון תשיעי: אתה מקור המשמעות

ברור שאין משמעות אובייקטיבית - הכל יחסי.

גם אין תכלית שניתנה לאדם,

ואין ייעוד שנובע מבורא.

אבל זה בסדר, כי אתה נותן לחיים שלך משמעות.

נכון, לא יצרת את עצמך. נכון, לא בחרת להיוולד. נכון, אתה לא ממש מבין למה אתה כאן. נכון, הרצונות והרגשות שלך מתנגשים זה בזה.

אבל היי, אל תיתן לעובדות רנדומליות להוריד אותך.

בחר משמעות. כל משמעות.

רצוי משהו שגורם לך להרגיש משמעותי.

עקרון עשירי: הכל בראש

החילוניות המודרנית עלולה לעיתים לייצר חרדה, בדידות, דיכאון, אשמה, ריקנות ופחד עמוק מן המוות.

אל דאגה, לכך יש פתרון: חשיבה חיובית

כאשר אתה מרגיש שהחיים חסרי משמעות, אמור לעצמך שהחיים יפים.

כאשר אתה חש אבוד, אמור לעצמך שאתה בדרך.

ואם כל זה לא עובד - אולי אתה פשוט זקוק לעוד קצת רוחניות,

אבל בשום אופן לא "אלוהים" שיקבע לך מי אתה ולשם מה נבראת.

כי אז אתה "לא משלנו" - ושום חשיבה חיובית לא תעזור.

גזור, שמור ולך בעקבות לבך