ללמוד וללמד במאה ה-21
הבלוג

החוק השני של ניוטון הוא הלב של המכניקה הקלאסית, הגשר שמחבר בין הכוחות שאנו מפעילים לבין התנועה שאנו רואים בעולם. ובכל זאת, מחקרים מראים שוב ושוב כי מדובר באחד הנושאים המאתגרים ביותר להוראה וללמידה,. מצורפת מצגת המבוססת על ניתוח תוכנית הלימודים שיוצרה עם NotebookLM המצגת בונה את הידע נדבך אחר נדבך, כפי שעולה מהניתוח של החוק השני בתוכנית הלימודים. עבור התלמיד, והופכת את הפיזיקה מאוסף נוסחאות לכלי להבנת המציאות: רלוונטיות: כאשר התלמיד מבין שהחוק השני מסביר מדוע כריות אוויר מציל

הגרף מראה עולמות שונים לחלוטין: העולם של מחפשי הריגושים (אדום) והעולם של הלוחמים (כחול). 🔴 הקו האדום: הצנחן הספורטיבי הצנחן הספורטיבי, זה שקופץ בשביל הכיף בסופ"ש, מתחיל גבוה - ממש גבוה . לפי הגרף, הוא קופץ מגובה של כ-5,000 מטר הנפילה הגדולה: שימו לב לשיפוע החד והארוך שנמשך כ-70 שניות. בפיזיקלית קוראים לזה מהירות סופית (Terminal Velocity). כך, הצנחן נופל במהירות של כ-200 קמ"ש והמטרה היא למשוך את ה"נפילה החופשית" כמה שיותר זמן. הברקס: בערך בשנייה ה-70, הקו "נשבר". זה הרגע

בעולם בו מחשבים כותבים קוד, מסכמים מאמרים ופותרים משוואות בשניות, אנו עדים לשינוי דרמטי בהגדרה של "אינטליגנציה". ידע גולמי הפך למוצר מדף זול ונגיש. עם זאת, יתרון אנושי שעדיין נותר רלוונטי – והופך לקריטי מיום ליום – הוא היכולת ללמוד מהר , להסתגל לשינויים ולרכוש מיומנויות חדשות ביעילות שיא. אלא שרובנו עדיין פועלים לפי "מערכת הפעלה" מיושנת. זה מה שאני עשיתי במשך שנים רבות - כי אף אחד לא לימד אותי אחרת. אנחנו מנסים ללמוד בשיטת ה"העמסה" או ה"דחיסה" – ניסיון להכניס לראש כמויות גדול

כאשר הקצב הטכנולוגי מואץ, העולם משתנה במהירות: בינה מלאכותית, רובוטיקה ודאטה עצום משנים את פני החברה – יש שאלה שכל מורה צריך לשאול את עצמו: האם אני באמת מכין את התלמידים שלי לעולם שהם יפגשו – או שאני ממשיך ללמד אותם לפי עולם שכבר לא קיים? הנתונים מדברים בעד עצמם: בגרף שפורסם לאחרונה על ידי הפורום הכלכלי העולמי , נותחו עשרות מיומנויות לפי מידת חשיבותן כיום, ובהשוואה לציפיות לשנת 2030.התמונה ברורה ומטלטלת: המיומנויות שצפויות לעלות בחשיבותן עד 2030 כוללות: חשיבה אנליטית חשיבה

דמיינו עולם שבו כל ילד וילדה גדלים מתוך אמונה שהם יכולים להתמודד עם כל אתגר, לפרוץ כל גבול, ולממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. כיצד יוצרים...

למידה אפקטיבית תלויה ביכולת לפשט נושאים מורכבים. עם שטף בלתי פוסק של תיאוריות מסובכות ומידע קשה להבנה, לומדים עלולים בקלות ללכת לאיבוד. אך על ידי פירוק המורכבות, ניתן לשפר את ההבנה, לחזק את הזיכרון ולהפוך את החוויה הלימודית למהנה יותר. בפוסט זה ריכזתי אסטרטגיות לפישוט נושאים מורכבים, תוך הצגת טכניקות לשיפור ההבנה והזיכרון. להבין את המורכבות בלמידה מורכבות בלמידה נובעת בעיקר מכמויות המידע העצומות שעלינו לעבד. תחומים כמו מדע, מתמטיקה וטכנולוגיה מציבים לא פעם אתגרים משמעותיים. ל

לפנינו קטע קלאסי מתוך ג'יימס בונד בו נשתמש ללמוד וללמד פיזיקה - ובאופן ספציפי 'קינמטיקה'. כפי שרואים בסצנה, הסוכנת המרושעת הנמלטת מבונד,...

שיר נפלא של אריק מנדלבאום שמתאר בצורה קולעת את החזון שלי בהוראת מדעים:

מי שמלמד.ת התאמה לינארית (Linear regression) לתלמידי תיכון, על פי רוב במגמות פיזיקה או כימיה, נתקל.ה ככל הנראה בקשיים שתלמידים חווים בניסיון להבין את הפרוצדורה המתמטית המוזרה והמפתיעה ההופכת נתונים אקראיים למשוואה מתמטית בעלת משמעות. הטעות הדידקטית שעשיתי לאורך השנים, היא שביקשתי מתלמידיי לנתח נתונים מתוך ניסוי שעשו, מבלי לאפשר להם טרם הניסוי להבין את רעיון הרגרסיה - זאת בעיקר מתוך הרצון לחסוך זמן, ומתוך מחשבה שאם אזרוק אותם למים הם איכשהו יבינו. כך, התלמידים המיוגעים היו צר

"אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם" - יאנוש קורצ'אק "נתינת אהבה היא החינוך עצמו" - אלינור רוזוולט מילה אחד משחררת אותנו...

העברה בלמידה (Transfer of learning) היא השימוש בידע, מיומנויות או גישות שנלמדו בסיטואציה מסוימת – לסיטואציה אחרת. הסיטואציה החדשה יכולה...

המורה שואל שאלה... מרגע שהשאלה נזרקה לחלל הכיתה ועד לרגע בו תלמיד עונה, חולף פרק זמן שלא תמיד אנו מבינים את משמעותו ואת הפוטנציאל הגלום...

פורסם בגלילאו צעיר רוצים לשמוע? כאן

הרב חיים נבו ן , (טור מצורף) מעלה סוגיה רלוונטית עמה מתמודדים מורים בנוגע לידע ושינון. יש הסבורים כי במאה ה-21 הידע הפך להיות "מוצר זול"...

כמורים, לא פעם אנו נתקלים בפער המטריד בין מה שהתלמידים שלנו חושבים שהם יודעים לבין מה שהם יודעים או מסוגלים לבצע בפועל. התגובה האוטומטית שלנו היא להגיב בביקורת או תסכול. רגע, בואו נעצור שניה וניקח נשימה. היכרות עם אפקט דאונינג-קרוגר (סרטון), תעזור לנו לקבל שמדובר בתופעה נורמלית, שגם אנחנו שותפים לה. כמו התלמידים, גם אנחנו כנראה מעריכים את עצמנו "קצת" יותר מהמציאות. אם כן, מה אפשר לעשות? הנה כמה רעיונות: - להראות להם את הסרטון ולשוחח עליו. - לספק לתלמידים משובים רציפים וריאליס

סופרמן בכלל התחיל כקומיקס. זה היה בארה"ב בשנות העשרים ששני תלמידי תיכון בשם ג'רי סיגל וג'וזף שוסטר הגו את דמותו של גיבור העל האולטימטיבי. סופרמן, כדאי לדעת, היה בתחילת דרכו מין גיבור של ההסתדרות: אחד שמגן על הפועלים מבעלי הון חמסניים ומציל את העובדים הפשוטים מקפיטליזם חזירי. וכך, עם סמל ה-S והתחתונים על הטייץ נולד המיתוס שהפך לאבן פינה בתרבות האמריקאית. על פי שוסטר וסיגל, סופרמן נולד בפלנטה בשם קריפטון שעליה זורחת שמש אדומה וכוח הכבידה גדול בהרבה מזה של כדור הארץ. אם תפוח

זמן הוא מושג מסתורי שלא ניתן להגדירו, אבל יש הרבה מה לומר אודותיו... מצורפת הרצאת מקוונת שניתנה במסגרת פרוייקט אשכולות המאפשר לימודי ליבה...

לנוכח שינויים טכנולוגיים עצומים, קצת מתסכל לשמוע קולות הדורשים מהפכה בחינוך; הם מתעקשים שחייבים לשנות את כל המערכת מהיסוד כי שום דבר כבר לא עובד. אפשר להבין מאיפה הרגש הזה מגיע, אבל לא כל כך מהר! יש מורים רבים שנותנים את המיטב יום ביומו בהוראה, הובלה חינוכית ועבודה מבורכת רבה. נכון שהרבה דברים השתנו בדור האחרון, אך האם עלינו להפנות עורף לכל מה שעבד היטב בעבר? אני מחויב כל כולי ללמידה המותאמת למאה ה-21, אבל האם זו למידה שונה לחלוטין מהאופן בו אנשים לימדו ולמדו בדורות שלפנינו?

1.חוסר רלוונטיות: כאשר תלמידים אינם יכולים לראות את החיבור בין הנושאים הנלמדים לעולם האמיתי, הם נוטים לאבד עניין. שאלתם הלגיטימית היא: כיצד נושא זה תורם לחיי או לעתידי? 2. חוסר אתגר: אם החומר קל מדי או חוזר על עצמו, תלמידים עלולים להרגיש חוסר אתגר וניתוק. כולנו זקוקים למשימות המעוררות כישורי חשיבה ופתרון בעיות. 3. מונוטוניות : שימוש בשיטות הוראה מוכרות ושגרתיות הופכת את השיעור לצפוי. התוצאה - איבוד עניין ושעמום. 4. הוראה חסרת השראה : חוסר התלהבות והעדר תשוקה מצד המורה משפ