ללמוד וללמד במאה ה-21
הבלוג

״האם אלוהים קיים?״ שאלה מוכרת ודי חבוטה משימוש. אני רוצה לגשת אליה מכיוון קצת שונה, פילוסופי. מה פירוש ״קיים״? (זהירות, חפירה בדרך) האם רק מה שניתן לראות, למשש או למדוד קיים? אם כן, אנחנו כבר מניחים מראש שהמציאות כולה חומרית. אבל זו אינה מסקנה מדעית אלא הנחה פילוסופית. קצת פיזיקה בפיזיקה, למשל, מדברים על אלקטרונים, שדות וכוחות גם כאשר איננו ״רואים״ אותם במובן הרגיל. אנחנו מסיקים את קיומם מתוך ההשפעות שלהם ומתוך יכולתם להסביר ולחזות תופעות. גם המושג הבסיסי ״כוח״ בפיזיקה אינו פ

אלכס (כבן 40) ישב על ספסל בשדרות רוטשילד עם כוס קפה בידו. תל אביב ביולי, אחר הצהריים חם ולח. נבו (כבן 35) ליד דוכן קטן שעליו שלט: ״בואו נדבר על אלוהים״. רואה את אלכס מסתכל בחיוך, וניגש אליו: אלכס: זה אמיתי? נבו: לגמרי. אלכס: תקשיב אחי, אני לא מאמין באלוהים. נראה לי שכל העניין הזה הוא סוג של חבר דמיוני למבוגרים. נבו: יכול להיות שאני טועה. אלכס הרים גבה. אלכס: לא תשובה שהייתי מצפה ממאמין. נבו: למה לא? אני אדם. אני יכול לטעות. השאלה היא אם גם אתה יכול. אלכס: ברור. נבו: מצוין. אז

לא פעם בתרבות הפופולרית, עולם הדת והאמונה מוצגים כמערכת פרימיטיבית, דוגמטית, לא ביקורתית ומלאת סתירות. לפי זה, המאמין פשוט קיבל מערכת מוכנה מראש של עקרונות. הוא מוצג כמי שלא שואל, לא בודק, ולא מנסה לערער על תפיסות היסוד של אמונותו. בניגוד גמור אליו, האדם החילוני ("החופשי") הינו עצמאי, ביקורתי, ובאופן כללי הרבה יותר מותאם למציאות, למדע ולכל מה שטוב ו-"מתקדם". האם זה באמת כך? אולי. אפשר גם להסתכל על זה בזווית שונה: ישנה גרסה נפוצה למדי של חילוניות מודרנית. גם לה יש אמונות יסוד

מאז ומעולם פילוסופים הביטו בעולם וראו דבר שקשה להתעלם ממנו: העולם אינו כאוס. יש סדר במתמטיקה. יש חוקיות בתנועת הכוכבים. יש מבנה בטבע. יש הרמוניה במוזיקה ויש יכולת מוזרה של המוח האנושי להבין את כל זה. היוונים קראו לעיקרון שמאחורי סדר קוסמי זה: ״לוגוס״ (λόγος) אבל לוגוס לא היה רק ״מילה״. הוא היה גם היגיון, משמעות, תכלית, חוק פנימי. ההנחה הייתה שהמציאות אינה אוסף מקרי של אירועים, אלא קיום שיש בו מבנה שניתן לגלות. להבין. זו גם הסיבה שמילה זו ממשיכה להדהד עד היום: ביולוגיה היא חקר

הנה שאלה מרתקת עבור מי שמאמין באמיתות התנ"ך: האם שיבת עם ישראל לארצו אחרי קרוב לאלפיים שנות גלות היא אירוע היסטורי-פוליטי בלבד, או שיש בה גם ממד נבואי? לפני שנבדוק, הבהרה חשובה: אנו לא מזהים כל מהלך של מדינת ישראל עם רצון אות תוכנית אלוהית. המלחמות, ההחלטות המדיניות, הממשלות - כולם כפופים לאותה ביקורת מוסרית שהנביאים עצמם הפנו אל ישראל בכל הדורות. מצד שני, עצם שיבת העם לארצו, חידוש הריבונות, וחזרת ירושלים למרכז ההיסטוריה - כל אלה מתאימים, כפי שנראה, בצורה עמוקה ומפתיעה לדפוס

פרופ. דוד פלוסר היה מן החוקרים החשובים ביותר במאה העשרים בחקר יהדות הבית השני, הברית החדשה וראשית הנצרות. הוא פעל באוניברסיטה העברית בירושלים, שלט בעולם רחב של מקורות יהודיים ונוצריים, וחיבר בין פילולוגיה, היסטוריה, ספרות חז״ל, מגילות מדבר יהודה והבשורות. תרומתו הגדולה לא הייתה רק בעוד פרט מחקרי, אלא בשינוי נקודת המבט: הוא לימד שאי אפשר להבין את הברית החדשה, ובוודאי לא את ישוע, בלי לקרוא אותם בתוך העולם היהודי שמתוכו נולדו. במובן זה, פלוסר עשה דבר שאי אפשר להפריז בחשיבותו: הו

הטרגדיה של המלך הראשון והתקווה האחרונה אם נקלף את השכבות הדתיות וההיסטוריות ונשאל את הישראלי הממוצע – החילוני, המסורתי, הלוחם – מי הוא המלך המקראי שדמותו מהדהדת בתוכו, התשובה תהיה, כמעט תמיד, שאול. לא דוד. שאול הוא "אנחנו". הוא האב-טיפוס של ה"צבר": גבוה, חזק, שורשי, איש האדמה משבט בנימין, צנוע ("נחבא אל הכלים") ופרגמטי. שאול הוא הטרגדיה של האדם המנסה לשרוד במציאות בלתי אפשרית, מול אויבים מבחוץ (פלשתים) ומול דרישות דתיות בלתי מתפשרות מבפנים (שמואל). המשוררים העבריים המודרניים,

אחת האנלוגיות המרתקות ששמעתי לאחרונה מגיעה ממפגש בין מדע לתנ״ך. ד"ר רוג'ר סהולט (Roger Seheult), רופא ומרצה מוערך, הציע בסוף פרק בפודקאסט The Diary of a CEO רעיון יוצא דופן: מבנה התא הביולוגי דומה באופן מפתיע לתבנית בית המקדש (אוהל מועד) כפי שהיא מתוארת בספר שמות. ההשראה להקבלה הזו היא האיגרת אל הקורינתיים שבא שאול (פאולוס) כותב: "אינכם יודעים כי גופכם הוא מקדש של רוח הקודש אשר בכם ואשר קבלתם מאת אלוהים, ואינכם של עצמכם?" (קור' א, ז י"ט) נשמע דרמטי? נבחן את העובדות: לתא, יחיד

בין תיאורי המשכן בספר שמות, מופיע פריט מסתורי ומרשים: האפוד , או חושן המשפט שהיה מוצמד לחזהו של הכהן הגדול. על לוח הזהב שובצו 12 אבני חן שונות - כל אחת מייצגת שבט בישראל. האפוד מקפל בתוכו סמלים דתיים, לאומיים, וגם - כך מסתבר - תופעה פיזיקלית מפתיעה מאוד שהתגלתה רק בימינו. שמות כ"ח: י"ז–כ' וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת – הַטּוּר הָאֶחָד; וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלוֹם ; וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי – לֶש

כשאנו מהרהרים במדעני העבר הדגולים כמו גלילאו גליליי, אייזק ניוטון או אלברט איינשטיין, מצטיירת דמות של אנשים רציונליים, החותרים לחשיפת...

בואו נדבר על ההנדסה הבלתי נתפסת של תא בודד. תאים אינם מבנים פשוטים שמורכבים ממולקולות אלא מערכות מתפקדות ומשוכללות המזכירות עיר עתידנית מורכבת, מלאה מפעלים, כבישים, ובתי חולים הפועלים כולם בהרמוניה מעוררת השתאות. בתוך התא פועלות מכונות מולקולריות המתפקדות כרובוטים המייצרים את החומרים הדרושים לקיום החיים. בנוסף, בתוך התא קיימת תשתית פנימית המזכירה שלד בניין, והיא המעניקה לתא את יציבותו ומאפשרת תנועה והפצה מסודרת של חומרים בתוכו, אליו וממנו אל הסביבה. התא גם מכיל כבישים פנימיי

כותב הפילוסוף והמתמטיקאי דיוויד ברלינסקי בספרו תרמית השטן (The devil's delusion) שנכתב כתגובה לספרו הידוע של ריצ'ארד דוקינס (The God's...

כיום נשמעים קולות, בעיקר מצד האתאיזם החדש, הקובעים שעלינו לבחור בין מדע לבין אמונה באלוהים, אך האם קיימת דיכוטומיה אמיתית בין השניים? פרופסור ג'ון לנוקס, מתמטיקאי מאוקספורד, מעלה כמה נקודות מעניינות בנושא: - בעבר, אזכור אלוהים בשיח הציבורי ייצר אסוציאציה לאלוהי התנ"ך (BIBLE) , הבורא הנצחי. אולם כיום, אלוהים נתפש לא פעם באופן המזכיר אלים של מיתולוגיות עתיקות, או של תרבויות פגאניות. ההבדל בין תפיסות אלו הוא תהומי, ואולי בו נעוצה הסיבה לדיכוטומיה המלאכותית. - הרעיון של אלוהי הפע

והמדע הוא רק נקב אחד מרבים חותר וחופר ניצוצות ושבבים. אך כשלהוכיח איננו יכול - אז בכח הוא הולך את הרוח לכבול... - מאיר אריאל, מתוך מה...

רבים סבורים שאמונה באלוהים ומדע הם הפכים. אכן, תנועת האתאיסטים החדשים הצליחה במידה רבה 'לחנך' את הציבור לקבל שאמונה היא נטיה לא רציונלית...